מי שחשב שמשה ינאי הוא יזם השנה לאחר שמכר את חברת דיליג'נט ליבמ תמורת 165 מיליון דולר וחברת XIV לענקית האחסון EMC במעל ל-300 מיליון דולר, לא יודע כי בסצינת ההיי-טק הישראלית מסתובב יזם ישראלי אחר שרשם בשנה וחצי האחרונות הישגים נאים אף משל ינאי. מדובר במשה בר, 41, ששתי חברות שלו נמכרו השנה בסכום כולל של 615 מיליון דולר: חברת XenSource
[קישור] שנמכרה לסיטריקס תמורת חצי מיליארד דולר באוגוסט 2007, וחברת קומראנט
[קישור] שנמכרה לרד האט
[קישור] תמורת 115 מיליון דולר בספטמבר השנה. שתי החברות נוסדו בידי בר יחד עם שותפים נוספים.
בניגוד לרבים מעמיתיו בר נוהג להמנע מכל מגע עם התקשורת וזהו ראיון ראשון שהוא מעניק לעיתון ישראלי, וגם זאת בתנאי שלא נפרסם את תמונתו. הוא מסרב לקשור לעצמו כתרים. מאשת יחסי הציבור שליוותה אותנו בשיחה הוא ביקש לאחר הראיון שתסביר שהוא מבקש להימנע מסופרלטיבים מיותרים.
בר הוא איש קוד פתוח מזה שנים רבות. הקריירה שלו החלה דווקא בחברת טופ-טיר של משפחת אגסי. "הייתי אחד העובדים בחברה בזמן המכירה שלה ל-SAP תמורת כ-400 מיליון דולר. האם הרווחתי מהאקזיט? קצת". משם עבר לעבוד במשך כמה חודשים עבור האחים באאן, המשקיעים העיקריים בטופ טיר מלבד משפחת אגסי. לאחר המכירה הקים את חברת הסטארט-אפ קלסטרס
[קישור] עם עופר שושן. החברה, שעסקה בפיתוח מוצר הקרוי QRM לניהול מרכזי מחשוב (Data Centers) נסגרה בחודש יוני האחרון לאחר ששרפה 34 מיליון דולר ו-35 עובדיה פוטרו. מי שסבר שהיי-טק מנפק בעיקר סיפורי סינדרלה, ישמח לשמוע כי קיימים גם מקרים הפוכים. בר מספר כי ב-2004 ניהלה אותה קלסטרס מו"מ לרכישה על-ידי וריטאס לפי שווי של 125 מיליון דולר. "המשקיעים בחברה לא רצו וסירבו להצעה", הוא חושף.
מקלסטרס עבר בר לייסד את חברת XenSource שהוקמה בדצמבר 2004. "הרציתי על קוד פתוח בכל העולם. בדרך כלל עם איאן פרת', מרצה למחשבים באוניברסיטת קיימברידג'". פרת' הוא החוקר שפיתח את תוכנת XEN שעומדת בבסיס חברת XenSource. מדובר בתוכנה שמאפשרת להריץ מספר מערכות הפעלה וירטואליות על גבי חומרה ייעודית פיסית (מחשב). "בדרך כלל הרצינו על XEN עם הפרויקט שלי openMosix (מערכת שמאפשרת ניהול מספר מחשבים מתוך מערכת אחת). שתי הטכנולוגיות השתלבו אחת עם השנייה. ב-2004 ראינו שחברת VMware שפעילה בתחום הוירטואליזציה מצליחה מאוד. ראיתי שאנשים מחפשים טכנולוגיית וירטואליזציה זולה יותר, ואז יחד עם איאן פרת' החלטנו להקים חברה. בתוך פרק זמן קצר גייסנו שבעה מיליון דולר מקליינר פרקינס, סבין רוזן ואקסל פרטנרס ולאחר מכן כספים נוספים. סך הכל גייסה XenSource כ-55 מיליון דולר והעסיקה כמאה עובדים.
תוכנות וירטואלזיציה מהסוג של XenSource ו- VMware מאפשרות להפעיל במקביל מערכות הפעלה מרובות ויישומים מרובים באמצעות שרת בודד. אז מה למעשה XenSource עשתה? היא לקחה תוכנת וירטואליזציה מבוססת קוד פתוח בשם Xen והפכה אותה למסחרית. יש לציין כי שוק הוירטואליזציה למחשבים אישיים נמצא עדיין בחיתוליו. השחקניות הגדולות בו הן מיקרוסופט, סיטריקס (עם XenSource) וכמובן - VMware השחקנית הגדולה ביותר בשוק.
"הרעיון היה לקחת את תוכנת XEN ולהפוך אותה לסטארט-אפ", נזכר בר בתחילת דרכה של XenSource. "רצינו להציע מחצית מהפונקציות של VMware בחצי המחיר. בר מוסיף כי הקשר בין XenSource לסיטריקס החל כבר בתחילת דרכה של החברה. "שני חברי הנהלה היו בעבר במועצת המנהלים של סיטריקס".
מדוע החלטתם בסופו של דבר למכור את החברה? "היו כל מיני סיבות. כדי להפוך לחברה גדולה ולהגיע לרווחיות היינו צריכים לגייס כסף נוסף. ידענו גם שמיקרוסופט עומדת להיכנס לשוק עם מוצר וירטואליזציה משלה. ההחלטה להימכר בחצי מיליארד דולר בעצם דומה ליציאה להנפקה. אז החלטנו במקום לחכות שנתיים ולצאת לבורסה הציבורית, לקחת את הסכום שהציעו לנו כעת. בסופו של דבר ההחלטה התקבלה במועצת המנהלים. אני חושב שהיום לא היינו מצליחים לעשות הנפקה לכן בסופו של דבר זו החלטה טובה".
בר הוא חסיד גדול של ענף הוירטואליזציה במחשבים. הוא מאמין שעולם המיחשוב רק בתחילת הדרך בכל הקשור לוירטואליזציה. "קח לדוגמא חברה בינונית או גדולה שמחזיקה ברשותה 1,000 מחשבים. השימוש בכל מחשב הוא לא יותר מאשר 10% עד 12% בממוצע. מצד שני יש צורך בכל כך הרבה מחשבים כי כל אפליקציה דורשת את המחשב שלה. וירטאוליזציה מאפשרת לקחת עשרות אפליקציות ולהפעיל אותן על מחשב פיסי אחד", הוא מסביר את ההיגיון שמאחורי הטכנולוגיה. "אחת הבעיות של ארגונים היא שניהול המחשבים עולה כסף רב. זה מתבטא למשל בחשמל הנצרך. וירטואליזציה מסייעת להפחית בכמות המחשבים הפיסיים במרכזי המיחשוב. להערכתי, לוירטואליזציה יש עוד הרבה לאן להתפתח. כיום רק 2% מהארגונים מריצים במרכזי המיחשוב שלהם וירטואליזציה. בעוד 10 עד 15 שנים האחוז הזה יעלה לרמה של 60-70 אחוזים. בשלב מסוים ארגונים יקנו מחשב עם וירטואליזציה מובנית. עדיין חברות כמו VMware, רד האט וקומראנט נמצאות רק בתחילת הדרך".
כיום בר משמש סגן נשיא בחברת רד האט בעקבות רכישת קומראנט, חברה נוספת שלייסודה היה שותף יחד גם בני שניידר, גיורא ירון ורמי תמיר. המוצר המרכזי של קומראנט, שזכה לשם Solid ICE, מיועד לשוק האנטרפרייז (הארגונים הגדולים). מדובר בפלטפורמת תוכנה שמשתמשת בטכנולוגיות וירטואליזציה על-מנת לאחסן את סביבת העבודה של המשתמש בשרת מרכזי, במקום על גבי המחשב בו הוא עובד. במילים אחרות, במקום להתקין את מערכת ההפעלה חלונות על גבי כל אחד ממחשבי הארגון, המשתמש מתחבר באמצעות המחשב שלו אל שרת מרכזי בחברה, שם מופעלת מערכת הפעלה, חלונות או לינוקס בסביבה ווירטואלית. בר אומר שרד האט עם קומראנט יכולה לכבוש את שוק הוירטואליזציה, ולקחת מקום ראשון ולנשל את VMware.
ההיכרות של בר עם שאר מייסדי קומראנט החלה לאחר שהמשקיעים ב-XenSource ביקשו ממנו לעשות דיו-דיליג'נס על מספר חברות שביקשו לגייס מהם כסף. "בני ורמי הגיעו לגייס כסף לקומראנט מקרן אקסל פרטנרס. הם ביקשו ממני לדבר עם היזמים הישראלים ולבדוק אותם. הכרתי את בני ורמי ואני מאוד אוהב את הגישה של בני. הוא אחד המנכ"לים הטובים שאני מכיר".
מדוע התחברת לרעיון של בני ורמי? "בני ורמי ביקשו לעשות מוצר וירטואליזציה לאפליקציות במחשבים שלא יכולים ליפול. למשל בטרנזקציות של כרטיסי אשראי. בסוג כזה של אפליקציות יש צורך לרכוש אינספור מחשבי גיבוי על-מנת שלא לאפשר לאפליקציה ליפול. אלו מחשבים ייחודיים שעולים כסף רב. בני ורמי ביקשו בתחילה לעשות מוצר וירטואליזציה לאפליקציות אלו. בחנו את הנושא יחדיו. החלטתי להצטרף אליהם וכיוונו לשוק אחר לגמרי שהוא וירטואליזציה לדסקטופים".
בר הצטרף לקומראנט והמשיך לעבוד מארה"ב בעוד בני ורמי מקימים בישראל מרכז מו"פ. בר ממשיך להרעיף מחמאות על הצוות הטכנולוגי של קומראנט: "לבני ורמי הייתה יכולת לגייס אנשים חכמים וטובים לחברה. הצטרפו אלינו אנשים חזקים מאוד טכנולוגית, למשל אבי קיוויתי, מי שאחראי על פיתוח ה-KVM - תוכנת וירטואליזציה שמוטמעת כיום בקוד קרנל של לינוקס. מבין כל הסטארט-אפים שראיתי אני יכול לומר מבלי להתבייש שה-IQ שיש לאנשים בקומראנט היא הגבוהה ביותר שנתקלתי בה. עם בני אפשר לעבוד 20 שעות על בעיה. בכלל העבודה בסטארט-אפ היא עבודה קשה, אתה נוסע ביחד איתם. עובד איתם שעות ארוכות. מאוד חשוב לבחור בקפידה את השותפים שלך. לבני יש כשרון להיות צנוע, חכם ומנהל אנושי. וגם אחד שיודע להשיג את המטרות שלו מבלי להתפשר על השאר. אמרתי כבר לבני ורמי ואומר את זה לכל אחד, אני מוכן להרים סטארט-אפ חדש עם בני ורמי בכל יום נתון".
ויש תוכניות כאלו? "בשלב זה אין תוכניות כאלו. אני רק חושב על התפקיד שלי ברד האט".
מדוע שרד האט תנצח את סיטריקס ומיקרוסופט? "בגלל שהארכיטקטורה של ה-KVM היא ייחודית. אנחנו מאמינים ששכבת הוירטואליזציה צריכה לקחת חלק במערכת הפעלה, ולא צריכה להיות שכבת תוכנה נפרדת שהלקוח צריך לרכוש. אנחנו מאמינים שמערכת הפעלה צריכה להציע וירטואליזציה באופן מובנה, ואני חושב שהלקוחות שלנו מסכימים שזה מה שצריך. ישנן רק שתי חברות שהארכיטקטורה שעומדת מאחורי טכנולוגיית הוירטואליזציה שלהן היא חדשה ומודרנית, רד האט ומיקרוסופט. הארכיטקטורה של VMware וסיטריקס היא מיושנת ומבוססת על דור קודם של וירטואליצזיה. אצלנו הוירטואליזציה כבר נכללת בתוך הלינוקס".
אתה איש קוד פתוח במשך שנים רבות, איך אתה רואה את הקרב של הקוד הפתוח מול הקוד הקנייני? "הקוד הפתוח ינצח. אני כבר רואה אצל לקוחות שזה מה שהם מעדיפים. קוד פתוח יציב, מודרני וזול יותר. קח לדוגמא את פתרון הוירטואליזציה של מיקרוסופט. Hyper V הוא פשוט לא אפוי. הוא לא עושה הגירה למחשבי 32 ו-64 ביט. אין לו גישה למערכת אחסון של פרוטוקול SAN. כל מה שמיקרוסופט עושה זה להיכנס לשוק קיים קצת יותר מאוחר. כך זה היה עם הדפדפן. כך זה היה עם תוכנת הדואר האלקטרוני שלהם. אבל כיום המצב משתנה לטובת הקוד הפתוח. 60% מהמחשבים החדשים נמכרים עם מערכת הפעלה חלונות, השאר עם לינוקס והמספר רק גדל.
אנחנו נמצאים כעת במהלך אחד המשברים הגדולים שידע השוק הפיננסי, וגם תעשיית ההיי-טק. מה דעתך עליו? "אני חושב שהמשבר יימשך כמה שנים. הוא ישנה את החיים של חצי עולם, כולל ישראל. בשביל רד האט המצב נראה פחות רע. לראד האט יש רבע מיליארד דולר בקופת המוזמנים. במצב היום - מזומן הוא מלך. מעבר לכך היתרון של מוצרי רד האט הוא המחירים שלהם. מוצרי הוירטואליזציה יותר זולים מאלו של VMware. יש לנו יתרון מאוד חזק במחיר והמיצוב שלנו בשלב זה מאוד חזק".