שולה זקן יכולה לבקש מהשופט
דוד רוזן לזמן אותה מחדש לעדות בתיק
הולילנד, גם בלי הסדר טיעון איתה - אומרת המדינה (יום ג', 18.3.14). הדברים כלולים בתגובת הפרקליטות לעתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת מבג"ץ להורות לה לחתום על הסדר טיעון עם זקן.
הפרקליטות אומרת כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן היא מבקשת מבג"ץ להתערב בלב-ליבו של שיקול הדעת המקצועי המסור בידיה. התערבות כזו, על-פי הפסיקה, תיעשה במקרים נדירים ביותר, כאשר החלטת הפרקליטות לוקה בעיוות מהותי או בחוסר סבירות קיצוני - ולא זה המצב הפעם, היא אומרת.
הפרקליטות שבה ואומרת מה היו השיקולים שהביאו אותה שלא לחתום על הסדר טיעון עם זקן: השלב הדיוני המתקדם בו מצויים הן תיק הולילנד והן התיקים עליהם הוגש ערעור לביהמ"ש העליון; "קשיים מסוימים בגירסתה של זקן בנוגע למעשים שיוחסו לה" בתיק הולילנד; העדר ראיות תומכות לגירסתה; והעובדה שהיא ביקשה תמורה בעד עדותה המחודשת.
לדברי הפרקליטות, אין תקדים לכך שביהמ"ש יכפה עליה לחתום על הסדר טיעון, ואין כל מקום שביהמ"ש ייכנס לתוככי תיק פלילי העומד לקראת הכרעה ויורה לה כיצד לנהל אותו. הפרקליטות אומרת עוד, כי אם לנפגעי עבירה אין מעמד משפטי בנושא הסדרי טיעון - קל וחומר לתנועה לאיכות השלטון, שכלל אינה חלק מן התיקים. העתירה מבוססת על פרסומים תקשורתיים ולכן גם יש בה טעויות עובדתיות, מוסיפה הפרקליטות.
"ככל שתחפוץ בכך, באפשרותה של זקן לבקש מבית המשפט הנכבד להתיר לה לעלות פעם נוספת על דוכן העדים", מציינת הפרקליטות. לדבריה, אם זקן אכן חפצה בבירור האמת - כפי שעולה מתגובתה לעתירה - "יש לתמוה מדוע לא פנתה מיוזמתה בבקשה להחזירה לדוכן העדים למסור את עדותה", צעד שהחוק מאפשר לה לבצע. את תגובת הפרקליטות הגיש עו"ד אבינעם סגל-אלעד.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
