שונאים את יוסף, אוהבים את פותנה

כולנו שונאים את יוסף

לאחר מספר שבועות ברציפות שבהם היה יוסף מועמד להדחה, הגיע הרגע הגדול, והוא הודח, לא לפני שניצל את המומנטום בכדי להאציל מסמכותו הרוחנית על הדיירים (חיבוק ו"הממממ" אחד גדול) כמו גם על הצופים בבית (כניסה של רוק סטאר, וסדנה רוחנית אד הוק לעדר הצופים באולפן, עם "המממ" מתחייב).

אין לי את הכלים לשפוט את אופיו של יוסף, למעט אותם מקטעים שלהם נחשפתי בתוכנית "האח הגדול", אולם נדמה כי מטרת התוכנית היא לשקף ספקטרום של אבטיפוסים ישראלים, ובזאת הצלחתה. כל צופה בבית מקשר את אבות הטיפוס, את הפרוטוטיפים שהוא רואה בבית האח הגדול, לדמויות שפגש במציאות. יתכן שכל מה שאכתוב על יוסף בטור זה אינו אלא השתקפות של הטיפוסים הרוחניקים הבלתי נסבלים שיצא לי לפגוש בחיי, ואינו משקף את אופיו של יוסף עצמו; מה לעשות, אבל ככל שהאדם שפגשתי היה יותר רוחניק, הוא היה פחות נסבל. ישנו פער בלתי נסבל בין רטוריקת ה"הרמוניה/שלום/אהבה" של אי אלו רוחניקים שיצא לי לפגוש בחיי, בכל מיני מסגרות, לבין הבלתי נסבלות שלהם ביחסי האנוש היום יומיים.

אין לי מושג למה, אבל אנשים רבים העוסקים ב"מודעות רוחנית", עוסקים במקצוע "רוחניקי" ויש להם, לכל שאלה בחיים תשובה מספר 'רוחניקי' זה או אחר, יכולים להיות אנשים מאד קשים ובלתי נסבלים שברגע של גחמה אחת מעיפים לכל הרוחות את כל ערכי ה'שאנטי/שלום/אהבה' שלהם, ומציגים בפניך המחשה לאישיות בלתי נסבלת (הדוגמה המובהקת היא שרי אריסון שפטרה מבלי להניד עפעף בזמנו כ 900 מעובדי בנק הפועלים, בעוד היא מפיצה ססמאות של שלום ואהבה בעולם, במימון הונה הכבד).

יוסף גילם עבורי את כל אותם רוחניקים שיצא לי לפגוש, אנשים קשים ובלתי נסבלים, אשר בטוחים שאם אינם הצינור עלי אדמות לקול אלוהי/עליון נסתר (שעובר רק דרכם), הם לפחות הגיעו לעולם בכדי לבצע תיקון לכל מי שמצוי סביבם (מה שאומר, להעיר בלא הפסקה). יוסף, כפי שנצפה בבית האח הגדול אינו שונה מאב טיפוס הרוחניק הבלתי נסבל.

ניסיתי להבין מדוע רוחניקים רבים שפגשתי, ממש כמו יוסף בבית האח הגדול, הם בלתי נסבלים כאשר באים עימם במגע יום יומי. ניתן לחשוב על מספר הסברים: כולנו (או רובנו לפחות) מצוידים בכלים 'טבעיים' להסתדרות עם סביבתנו, מעין אינטלגנציה רגשית אשר מוטבעת בנו, ממש כמו שאינסטינקטים אחרים של השרדות מוטבעים בנו. הרוחניק, אשר פיו נוטף מרגניות של ציטוטים מספרי "כזה וראה קדש" מן הזן הרוחניקי, נעדרים את אותה יכולת טבעית להתנהל עם אנשים, והשימוש הפורה בססמאות של רוחניות בגרוש שהם מנפיקים לכל עבר, אינו מעיד על יחסי אנוש טובים במיוחד, אלא על חוסר ביחסי אנוש שמתוחלף בססמאות רוחניות ריקות.

ההסבר השני להיות כמה מן הרוחניקים שהכרתי אנשים בלתי נסבלים, מצוי בתפיסתם העצמית, כמי שמהווים מתנה לכל מי שנמצא ברדיוסם, תוך שהם מנסים להרביץ בו (ירצה או לא ירצה) את תורתם הרוחנית. כך למשל, כשיוסף מבית האח הגדול נתבקש להסביר לצופים מדוע עליהם להשאיר אותו, הוא החליט לחנך את הצופים ופתח ב"הרצאה" רוחנית שבה הוא הסביר לצופים על החיים הטובים מבית מדרשו של הגורו מטעם עצמו יוסף. בחיוך של "אני מאציל עליכם מרוחניותי המופלאה", יוסף הציע לנו "להעיר לשכן שלא אוסף את הקקי של הכלב שלו", משפט שכמו מיצה את התשובה לשאלה 'איך זה שיוסף כל כך רוחניק, ובכל זאת, הוא עומד להדחה שבוע אחר שבוע'.

דיירים רבים בבית התבטאו בגנות ההערות העוקצניות של יוסף, הערות שמדגם מהם נגלה בבקשתו מן הצופים להשאירו בבית.

הרוחניות של יוסף ושל רבים מסוגו מתבטאת בהטפה לזולת לעלות למדרגה המוסרית הנעלה שהוא סבור, בטעות, שהוא מצוי בה.

התכופפות עם ה"שקי קקי" ביד ואיסוף הקקי של הכלב, לשיטת יוסף מבית האח הגדול, היא צעד מקדים בדרך לעליה במדרגות רוחניות, עד שנגיע לדרגתו הרוחנית העליונה של יוסף.

דבר נוסף שהפריע לי באנשים רוחניקים שפגשתי, ואשר בא לידי ביטוי גם אצל יוסף, הוא הרעיון הרוחניקי המעוות ולפיו העולם החיצוני אינו קיים, וכל מה שמתרחש אינו אלא ביטוי למה שקיים בראשך בלבד. ממש כפי שאינטלקטואלים רבים מן השמאל יוצרים עיוותים לוגים אשר מאפשרים להצדיק טרור עם ססמאות של 'שלום, אחווה והומניזם' כך גם רוחניקים יוצרים אמיתות, שאם נרד לשורשן, המשמעויות שמשתמעות מהן מעוותות לחלוטין; כך לדוגמה לשיטת רוחניקים רבים כל אדם מביא על עצמו כל אירוע שמתרחש בחייו, וכל אדם אחראי באופן טוטאלי למתרחש בחייו. אם נלך לשיטה זו ילדים שנאנסים או נרצחים זימנו זאת (בשל צורך לתקן מגלגולים קודמים, או איזה הסבר מטופש שהרוחניק התורן יספק לכך).

באחת התוכניות, יוסף מסביר בסמכותנות רוחנית לארז דה דרזנר כי כאשר ארז מוצא בו פגמים זה בגלל שהפגמים מצויים בתוכו (איני מביאה את הציטוט המדויק אבל זו הייתה רוח הדברים). אמירות אלו אשר על פניהן נשמעות כביטוי לרוחניות על מבית מדרשם של לובשי השרוואלים והמדברים אל "אמא לבנה" אינן אלא אמירות אשר טומנות בתוכן משמעויות נוראיות - כל אדם שסובל, צריך לחפש את התשובה בתוכו. סובלים מעוני מחפיר כי הממשלה מוכרת את נכסי המדינה בפרוטות ושומטת את רשתות הביטחון הסוציאליות מתחת לרגלנו? מצאו את התשובה בתוככם, ואל תצאו להפגנות. אינכם מרוצים מן השחיתות? זה בטח בגלל שאתם מושחתים, אל תנסו לדרבן את הרשויות לעשות משהו בנוגע לדוח מבקר המדינה האחרון. למעשה, חלק מן הססמאות הרוחניקיות הנבובות אינן אלא אמצעי דיכוי מתוחכם - אם אנשים יסברו שכל מה שמתרחש במציאות החיצונות התרחש באשמתם, כשיקוף למחשבותיהם ה'שליליות', הם לא ינקטו צעדים לשינוי המציאות החיצונית (מרבית מהפכות זכויות האדם לא היו מתרחשות אילו המדוכאים היו מאמצים תפיסה רוחניקית ולפיה כל מה שמתרחש מתרחש בשל מחשבותיהם השליליות). אם אנשים יסברו שכל ביקורת שלהם על העולם החיצוני אינה אלא ביטוי למשהו שפגום בתוכם, הדמוקרטיה, על כלי ביקורת השלטונות הרבים שיש בידה (עיתונות בועטת, משרד ביקורת המדינה) כלל לא הייתה מתקיימת.

כולנו אוהבים את פותנה

אין תימה שפותנה הערבייה היא אחת הדיירות הפופולריות בבית. פותנה היא כדור הרגעה עבור כל ישראלי אשר חושש מן הבעיה הדמוגרפית, ומן הדמות הדמונית של המוסלמי. פותנה, אם לשני ילדים שהצהירה כי אין לה זמן לגדל ילדים נוספים, אינה אלא כדור הרגעה עבור ישראלים רבים מתרחיש האימים של מדינה דו לאומית לצד מדינה פלשתינית.

אישיותה הקורנת עם ה'וייב' האימהי (כלפי איילה וכלפי אלין) בצירוף אימוץ מרגיע של אמרות שפר ציוניות שנאמרות בלא מודעות מלאה למלוא משמעותן, מרגיעות את הלב הישראלי היהודי מפני זעם ערבי כבוש אשר חס וחלילה יתפוצץ לנו פה באמצע מדינת ישראל. כשפותנה הציגה מועמדותה לראשות הבית, היא סיכמה את נאום הבחירות שלה בססמא "אם תרצו אין זו אגדה", תוך אי משים כי ססמת בחירות זו שאך אימצה לה, היוותה את ססמת התנועה אשר לטעת אי אלו רדיקלים שמאלנים נישלה את האומה הערבית מפלשתינה (טענה שקרית כמובן, אבל חביבה על שמאלנים רדיקלים לעת מצוא).

פונתה דמעה מהתרגשות כאשר אחיו של אלירז - כפי שנראה בסרט הוידאו של החתונה - מברך כי "אם ישכח את ירושלים תידבק לשונו לחיכו" - וזאת מבלי משים לכך שאותה דבקות בירושלים היא היא הסיבה שהמדינה שלה טרם הגיעה לפיוס היסטורי עם העם שלה.

כשפותנה מטפסת על קורה בגובה חמישים מטרים היא מכריזה בפותנאיות טיפוסית של התגברות על מכשול (בסך-הכל, כצעירה בת 19 היא הגיעה לבדה לעיר הגדולה ולמדה באוניברסיטת תל אביב, וכל זה בכוחות עצמה, בזמן שצעירות אחרות בגילה נשארו בכפר) כי "עברנו את פרעה נעבור גם את זה", תוך אי שימת לב לכך שכל הפרעונים ש"עמדו על העם היהודי לכלותו" לאורך הדורות, הם חלק מן הסיבה שהסכסוך בין המדינה שלה לבין העם שלה רק הולך ומסתבך.

כולנו אוהבים את האח הגדול

דומה כי הפופולריות של תוכנית האח הגדול נובעת בישראל מטעם נוסף לטעם אשר הופך תוכנית זו לפופולרית בכל כך הרבה מדינות.

רמז לטעם הזה נעוץ בהתבטאותו של סער ביחס לעולם שבחוץ. הוא קורה לו "האזרחות". לכאורה, מה יותר "אזרחי" מבית האח הגדול? בית זה מסמל שיא של נהנתנות, התגלמות של הדבר ה-אזרחי בהא- הידיעה - תרבות הרייטינג, מן הצד הפנימי של מסך הטלווזיה (להבדיל מן החיצוני). הכינוי של סער את העולם שבחוץ "האזרחות", מלמד כי הדיירים (לפחות חלקם, הוא לא היחידי שכינה את העולם שבחוץ 'האזרחות') רואים בבית האח הגדול סוג של טירונות מספר 2. בית האח הגדול מתחבר לחוויה קולקטיביסטית ישראלית של "ביחד" של ארץ ישראל הישנה של פעם - ביחד לא רק של טירונות אלא ביחד קולקטיביסטי של קיבוצים וקבוצות הגשמה. אומנם בית האח הגדול הוא קבוצת הגשמה עצמית, ובכל שבוע מודח מישהו נוסף, אך עדיין, משהו מאווירת חדר האוכל של הקיבוץ או אוהל/צריף הטירונות, נשמר שם.