אוי לתלמיד ואוי לרב ואוי לנו

בין היום הבינלאומי לזכר השואה וחג הפורים, ראוי ללמוד את הדברים האלה: מכר שלי, צעיר מקצוען במחשבים, נסע עם משפחתו להודו, וחזר אחרי שנה - דתי, מוקסם מאוצרות האמונה שגילה בספרים וברבנים. אחרי שלמד שאני לא בור בחומרים אלו, שוחחנו מפעם לפעם. ניסיתי לחלץ אותו מהשבייה, אבל ללא הצלחה. למחרת פורים הוא הביא מסמך "נס פורים על-ידי אמונת חכמים". "אתה מוכרח לקרוא את החיבור הזה", הוא אמר, "זו יצירה נפלאה המקשרת בין נס פורים לשואה". קראתי, ואין לי אלא לספר לכם על יצירה זאת של הרב אליהו רוט.

החיבור האמוני מתחיל בפלפולים. במגילת אסתר לא מופיע האלוהים. אף על-פי כן מסביר הרב איך החזרה של היהודים בתשובה הביאה את הנס: "וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר", אורה זו תורה... ויקר הם תפילין... ורש"י אומר שעל כל אלה גזר המן שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את הילדים, שלא ישמרו ימים טובים ולא יניחו תפילין... וכו'. הכותב שואל: אחשוורוש שלט בשבע ועשרים ומאה מדינה, כלומר, בכל העולם. והיטלר שלט רק בחלק מהעולם. איך קרה ששליט העולם לא הצליח להשמיד והיטלר הצליח יותר? - כי בימי המגילה חזרו בתשובה. ולא סתם, אלא בכל דור אם נשמעים למנהיגי הדור - אלוהים לא מסתיר פניו מעמו. הם נשמעו למרדכי וניצלו. ההיקש ברור: אוי לדור שלא נשמע לרבניו. הגרמנים לא הצליחו יותר, בגלל תפילתו של יעקב אבינו שביקש "זממו אל תפק...". והלאה: גם השואה מרומזת בתורה. הגמרא אומרת: אסתר מן התורה מנין? - "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא".

רק נס החזרה בתשובה הציל את היהודים מהשמדה. וזה לא קרה בשואה.

מה הביא לשואה? כאן עיקר העניין שבגללו הטרחתי אתכם לקרוא. בשואה היה סיפור אחר: "מה שהיה בתקופה הנאצית, שם קרה, כדברי רבי אלחנן וסרמן, שבחרו להם יהודים בשתי עבודות זרות: הסוציאליזם והנציונליזם, הסוציאליזם והלאומיות. הרבה יהודים חברו לתנועות לאומיות כמו הציונות, שרצו לעלות לארץ ישראל, להקים לאום יהודי עם דגל, ממשלה וכנסת, שהכל יהיה יהודי. לזה ייקרא תנועות נציונליסטיות. והם דורשים מהיהודי שירגיש הרגשה לאומית... שוקל שקל לקרן-הקיימת ומזמר את התקווה... בזה הוא יהודי. זו הגדרה של הנציונליזם החדש". ומכאן לגילוי: בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות לאחת - נציונל-סוציאליזם, נאצי בראשי תיבות. מה עושה הקדוש ברוך הוא? - לוקח את שתי העבודות הזרות ומחבר אותן ביחד, כך שייצרו מהם מטה זעם איום, החובל ביהודי בכל קצוות הארץ... ועל זה כתוב "תייסרך רעתך", אומר רבי אלחנן מאור ההיסטוריה. המסקנה מכאן - לבקש סליחה מהגרמנים, כי לפי הרבנים האלה הם שליחי האלוהים. מה יכול אדם שפוי לומר על דברי הטמטום והעיוורון האלה?

אבל, זה לא הכל. הרב רוט הוא דידקטי, ומעלה תשובה כנגד אלה שמאשימים את הרבנים שמנעו מיהודים לעלות לארץ-ישראל ולהינצל. וכאן בא פירוש אסטרטגי עליון: מי אומר שארץ-ישראל הייתה מקום בטוח. הרי רומל כמעט הגיע לארץ-ישראל, והציונים הללו התכוונו להתאבד. אף אחד לא הבין חוץ מהאדמו"ר הצדיק מאוסיאטין, שראה אותיות הוי"ה מאירות על הקבר, ופסק שהגרמנים יפסידו. לא הבינו מה קרה, עד שאחרי שנים התפרסם ספר שכתב קצין מודיעין אמריקני, וגילה: לגרמנים לא היו מים במדבר, אז הם התחברו לצינורות של הצבא הבריטי שהיה במצרים והיו גונבים מים. פעם אחת הבריטים החליטו לנקות את הצינורות, והזרימו לתוכם חומרים רעילים כדי לנקותם. הגרמנים לא ידעו - ושתו, ומחצית חייליהם חלו. וכך הם נסוגו. על זה התפלל אותו צדיק.

יכולתי להאריך בפרשנויות הנוספות הפרימיטיביות שפזורות על 22 העמודים, בלא מילה אחת על מעשה ההרג שעשו היהודים באחרים כאשר התיר להם המלך בהשתדלותה של אסתר. אבל לעיקר שלנו מספיקים אלה שהעליתי כאן. אוי, איפה אנו חיים. לחשוב שבכיתה א' 27% מהתלמידים הם בני החרדים, ש-50,000 "שתורתם אומנותם" מוזנים בהבלים האלה. רק תקווה היא שלא כל הוריהם ומוריהם - כפרשנים האלה.