כן, אפשר גם אחרת <br>

אירועי החודש האחרון תפסו אותי בחו"ל - מפרשת האסון המחריד בקבר רבי שמעון בר יוחאי, דרך המלחמה המי יודע כמה ברצועת עזה, ועד לאסון בבית הכנסת של חסידי קרלין-סטולין, בגבעת זאב. אולי במאמרים הבאים אתייחס בע"ה לתוכן האירועים הללו אבל במאמר הזה אני חפץ להאיר נקודה שחוויתי אותה בחו"ל דרך שני אס.אם.אסים שקיבלתי לשם, משני אישי ציבור בכירים בסקטור הערבי, שייצגו עד לא מכבר, כח"כים, מפלגות ערביות שונות. חשוב לי להוציא את המידע הזה בימים שה"חרטות" על ההתפייסויות עם הערבים הפכו לרגעים פופולריים משום מה, ואף על-ידי עיתונאים בכירים לשעבר.

אסון הר מירון ברגש ההזדהות הערבית

בתאריך ה-2 למאי 2021, ואני חונה בעיר הגדולה בשוויץ, בציריך, קיבלתי מייל מח"כ לשעבר של חד"ש, חנא סווייד, ובו הוא כותב כדלהלן: "שלום רב, אני שולח את תנחומיי הכנים על קיפוח החיים המסיבי במאורעות מירון שהכה את החברה החרדית". ח"כ לשעבר סוויד - ערבי נוצרי במוצאו, חי בכפר הערבי עילבון שבגליל העליון, לא הרחק ממקום האסון. סמוך לכפר זה קיימים שלושה קברי צדיקים יהודים שגם ערביי הגליל, מוסלמים ונוצרים יחד, ראו ורואים בהם קברי קדושים. השורש ההיסטורי של הגליל העליון בפרט ושל ארץ ישראל בכלל הינו שורש היסטורי של חיי כבוד ושיתוף בין ארבע דתות (היהדות, האיסלאם, הנצרות והדרוזים) שקליפתה נבקעה כתוצאה מהסכסוכים הפוליטיים שהובאו לאזורינו מאירופה האתאיסטית.

ח"כ לשעבר סוויד - ידיד וחבר לאורך זמן, לא כתב את הדברים הללו אליי לשם פוליטיזציה ו/או יחסי ציבור. הוא גם לא היה מודע לכך שאפרסם את דבריו. הוא כתב זאת כאדם כואב מעם ומדת אחרת שבאמת הריגתם של עשרות היהודים החרדים - שבאו להתפלל בקרב קדושם, נגע לליבו. כל זאת להבדיל מאדם יהודי אנטי דתי כמו ירון לונדון, שטען בפומבי שאין לו כל שייכות ליהודים הללו, שקיפחו את חייהם באסון הר מירון! ח"כ לשעבר סוייד שייך למפלגת חד"ש שבין מנהיגיה נמנים לא מעט קומוניסטים ואתאיסטים, אבל כשאסון פוקד חלק של אוכלוסייה שאולי רחוקה מהכרתו, הוא איננו נשאר אדיש לכאבה.

התמונה שמנסים ליצור אנשי הימין הקיצוני, כלפי ההנהגה הערבית במיוחד, הוא תמונה מוטעית וחסרת יסוד. אלמלא ההנהגה הערבית האחראית הזו, שח"כ לשעבר שסוויד היה חלק ממנה שנים רבות, מי יודע לאיזה שפל אזרחי היינו מגיעים בסקטור הערבי על-רקע חבורת בן-גביר - מרזל ומרעיהם. ועוד ישנם כאלה בתוכנו, מבין "המרכז השפוי", שמעזים להשוות בין ראשי "הרשימה הערבית המשותפת" לבין הכהניסטים שמצאו את גג הגנתם הפוליטית במחנה בצלאל סמוטרי'ץ...

אירועי עזה מזוית אחרת

בתאריך ה-16 למאי 2021, כשאני חונה בבירת אוסטריה - בוינה, קיבלתי אס.אם.אס. נוסף ממנהיג ערבי-ישראלי ששנים הנהיג את התנועה האיסלאמית הדרומית בישראל. היה זה אס.אם.אס. משי'ח איברהים צרצור, לשעבר יו"ר התנועה האיסלאמית הדרומית, וח"כ מטעמה לאורך שתי קדנציות. וזהו להלן ציטוט הודעתו: "שלום יקירי הרב קאופמן, אני מקווה ששלומך ושלום משפחתך בסדר בצל הימים הנוראיים שהאזור נקלע אליו. בברכה, איברהים". היו אלה ימי חילופי הטילים וההפגזות בין ישראל לחמאס.

שי'ח צרצור הוא מראשי התנועה האיסלאמית הדרומית ומהפלג שמתנגד ל"נורמליזציה" עם נתניהו והליכוד. עבור הציבור הישראלי האיש הזה מתויג כ"קיצוני" ורבים מ"אנשי המרכז" בוודאי משווים אותו לא פעם למחרחרי הריב והמדון שבאגף הימני-הלאומני והקיצוני של אנשי סמוטרי'ץ-בן-גביר. קשה לי להאמין כי מישהו מ"המחנה הציוני הדתי", ואפילו מ"ימינה" ומהליכוד, היה תוהה לביטחונם של חבריו הערבים, אם בכלל יש לו חברים ערבים. כדאי לאנשי תקשורת "קונצנזואליים" כיעקב אחימאיר למשל לחשוב טוב ושוב פעם לפני שהם חוזרים בהם מאפשרות של יד מושטת לציבור הערבי.

גם שי'ח צרצור לא כתב את האס.אם. אס שלו למען יחסי ציבור וגם הוא לא ידע שאצטט אותו בתקשורת. מהיכרותי את האיש שנים לא מעטות עלי לציין כי הלה עשה ועושה רבות לקירוב יהודים וערבים גם מהזרמים שאינם נמנים על השמאל הישראלי. בין השאר הוא הזמין בעבר ל"יום כפר קאסם" - עיר מגוריו, את המזרחן הימני הישראלי, פרופ' מרדכי קידר. אבל את נפתלי בנט למשל כל העניין הזה, של הושטת יד לשלום (ולא רק להדחת נתניהו...), לא עניינה כשהוא עקר בפראות את דגל האיסלאם כסמל דתי, בעוברו על-ידי כפר קאסם, בדרכו לביתו ברעננה.

קרן אור שחייבת להתפשט

קרן אור באפילה הייתה דווקא בפנייתו של יו"ר "יהדות התורה" - ח"כ משה גפני, לראש הממשלה נתניהו, שלא לאפשר עליית יהודים להר-הבית. הר-הבית, הכותל המערבי, קבר שמעון בר יוחאי וכו' הם אתרים דתיים לחלוטין ולא עוד "אתרי תיירות", שלא פעם הופכים לאתרי פורענות שלאומנים מסיטים את האתרים הללו מהדת ללאומנות. כל גדולי ישראל פסקו שאל לו - ליהודי, לעלות להר-הבית וכך גם פסקו אחרוני הפוסקים כהגר"ע יוסף, הגרי"ש אלישיב והגר"ש אוירבך. טוב היה אילו הגר"ש כהן היה מורה ליו"ר ש"ס - שר הפנים אריה דרעי, להצטרף לפנייתו של ח"כ גפני ובכך לנסות להנמיך את שלהבת האש והדינור שאנשי גליק-סמוטרי'ץ ובן-גביר מדליקים שוב ושוב. את היחס לפעילות יהודית בהר-הבית יכולים לקבוע רק גדולי תורה משום שזהו אתר דתי ותו לא.