מלבד האירוע לציון ה-26 ביוני, יום א' הקרוב, כיום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, מציינים בקהילות יהודיות בעולם אם "יום השורד". שכן בניגוד ל"יום הזיכרון לשואה" שבו מעלים את זכר השואה ב"יום השורד" מבליטים את בשורה החיים של השורדים. לאמור התקומה. לדידי זה אירוע לא פחוּת ערך מאשר יום הזיכרון. שכן אני טוען, חזור ושוב, כי בשעה שלשואה יש הרבה אבות, ועל אחדים מהם הייתי מוותר, התקומה - הרנסאנס המובהק, הלידה מחדש של השורדים - עופות החול שעלו מן האפר ובאו לכאן לסייע בהקמת מדינה ליהודים ולפעול לשגשוגה - היא יתומה.
בהקשר זה ראוי לציין, ובסיפוק רב, כי המשרד לשוויון חברתי, ליתר דיוק השרה המופקדת עליו, מירב כהן, אימצה בחום את נושא התקומה. יש תקווה שבמסגרת זאת יהיו בעתיד הקרוב מיזמים שונים, שכן השרה הפקידה את הנושא בידי אחד מבכירי המשרד, הסמנכ"ל ערן שוורץ שכבר הקים צוות פעולה. זאת בשורה, כיאה וכנאה לבשורת החיים שהביאו אתם שרידי השואה לארץ.
אשר ל"יום השורד" בשעתו כמה שרידים ביקשו לציין את יום הולדתו של העיתונאי וההיסטוריון היהודי הפולני, מריאן טורסקי, במקור - משה טורבוביץ' - אחד האישים החשובים בפולין לאחר המלחמה. הוא נולד ב-26 ביוני 1926, ועבר את כל מדורי השואה החל בגטאות וכלה במחנות ריכוז.
לפני שנתיים במלאת 75 שנה לשחרור אושוויץ, טורסקי נשא דברים ובין היתר אמר: "אושוויץ לא נחתה עלינו מעל. זה התחיל בממדים קטנים של רדיפות יהודים. ואם זה קרה, אז המשמעות היא שזה יכול לקרות שוב בכול מקום. זאת הסיבה שיש להקפיד על זכויות האדם ולהגן על מוסדות הדמוקרטיה. הדיבר ה-11 הוא - אל תהיו אדישים. אל לכם לעמוד מנגד כאשר אתם עדים לשקרים היסטוריים. בל תהיו חסרי מעש כאשר מיעוט כלשהו מופלה לרעה, אל תהיו אדישים כאשר הכוח מפר בגסות את האמנה החברתית.
טורסקי דיבר אל העולם אך הדברים מאוד ישימים לנו בארץ כאן ועכשיו.
כמה מנקודות המפתח שלו מזכירות בצורה מעוררת חלחלה את מה שאנחנו רואים כיום - מצד פוטין, מצד טראמפ ואפילו קרוב יותר אלינו
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
