|
|
עונש קל מדי [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
המדינה מערערת לבית המשפט העליון על קולת עונשה של שני סיביליה, שהייתה שוטרת במשמר הגבול והתעללה בקטין פלשתיני שנעצר. סיביליה נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים לשלושה חודשי מאסר בפועל ולשלושה חודשי עבודות שירות, במסגרת עסקת טיעון בה הודתה בהתעללות בקטין וחסר ישע ובמעשה פזיזות ורשלנות בנשק.
במרס 2010 עוכב פלשתיני בן 17 על-ידי חיילים במחסום רוקפלר בירושלים, ובחיפוש על גופו נמצאו שלושה נפצים. לאחר החיפוש נאזק הקטין כשידיו מאחורי גבו, הוכה והועבר, כשפיו זב דם, לידי סיביליה ושוטר נוסף. כשהגיעו השלושה לתחנת המשטרה ונכנסו למעלית, כיסתה סיביליה את פניו של הקטין במעילו והידקה בשנית את האזיקים על ידיו. בהמשך בעטה בעכוזו של הקטין בחוזקה ואיימה על חייו באומרה "עוד עשר דקות אתה מת".
היא הובילה את הנער לחדר ריק בקומה השלישית השוממה של התחנה, שם ביימה תהליך של הוצאתו להורג: היא דרכה את אקדחה כשהוא ריק ממחסנית והצמידה אותו לצווארו, לאחר שהושב על ברכיו כשידיו אזוקות לאחור וראשו מכוסה, תוך שהיא סופרת לאחור ובעוד הקטין מתחנן שתחדל. עם סיום הספירה לחצה המשיבה על ההדק, תוך שהיא אומרת "מוות לערבים" ו"כל הערבים זונות". בהמשך קירבה סיביליה מצת לכיס הקטין וגרמה למתלונן לחשוב שהיא עומדת להצית את הנפצים שבכיסו ואז היכתה בו בסטירות ובאגרופים.
לדברי המדינה, "גזר דינו של בית המשפט קמא אינו הולם את חומרת מעשיה של המשיבה, את משמעותם ואת נזקיהם. העונש אינו הולם את האכזריות הסתמית העולה מן המעשים, את יצר ההשפלה המתגלה בהם, את העובדה שהמעשים בוצעו כלפי קטין חסר ישע, את אימת המוות שחווה הקורבן הקטין של המעשים, את המניע הגזעני שעומד בבסיסם, את הניצול לרעה של התפקיד שאפשר אותם, את הנזק התדמיתי שיוצרים מעשים שכאלה ללובשי המדים במדינת ישראל, ואת הצורך החיוני להרתיע מפני עשייתם בעתיד".
נעמי גרנות, הממונה על עניינים פליליים בפרקליטות המדינה, מוסיפה ואומרת, כי בית המשפט המחוזי התעלם מכך שהעונש המירבי על מעשיה של סיביליה הוא עשר שנות מאסר, שכן היא פעלה ממניעים גזעניים. עוד יש לראות חומרה בכך שהיא ביצעה את העבירות בהיותה בתפקיד רשמי ולובשת מדים, טוענת גרנות. המדינה מבקשת להחמיר את עונשה בצורה משמעותית ולחייב אותה לפצות את הנער בו התעללה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
