משרדי האוצר והתמ"ת מודעים לליקויים ביישום החוק לעידוד השקעות הון ולכך שחברות אחדות מקבלות מיליארדי שקלים, למרות שלא תמיד עומדות בתנאי החוק ומגשימות את מטרותיו. כך קובע (יום ג', 15.10.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
הטבות המס שניתנו מכוח החוק עלה מ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2003 ל-5.6 מיליארד שקל בשנת 2010, למרות שבתקופה זו ירד מס החברות מ-36% ל-25%. משרד האוצר ומשרד התמ"ת (המשרדים האחראים) העלו כי חלק ממטרות החוק אינן מושגות.
משרדי האוצר והתמ"ת יודעים, כי אין כלל ודאות בדבר הערך המוסף של ההטבות לפיתוח התעשיה, בייחוד בפריפריה. מסלולים שנועדו למשיכת משקיעי חוץ מנוצלים להפחתת מיסים שמשלמות חברות ישראליות.
70% לארבע חברות
עוד עלה, כי רוב הטבות המס ניתנות לחברות אחדות (שיעור הטבות המס שניתנו לארבע חברות גדולות מכלל הטבות המס עלה מ-35% בשנת 2003 ל-70% בשנת 2010. סך ההטבות שקיבלו הארבע בשנת 2010 היה 4 מיליארד שקל), אשר משלמות מס חברות נמוך מאוד, וכי אין כלל ודאות לגבי הערך המוסף של ההטבות לפיתוח התעשיה. על-פי פרסומים גדולים, בין הארבע מצויות אינטל וטבע.
המשרדים האחראים לא הציבו יעדים בני מדידה אשר יאפשרו לוודא שמטרות החוק מושגות. כמו-כן, לא קבעו המשרדים מיהם הגופים האחראים למעקב אחר נתוני הטבות המס, לא הגדירו קריטריונים לבחינה שיטתית וסדורה של הנתונים ולא יצרו מנגנון בקרה אפקטיבי, אשר יבחן באופן שוטף את מתן הטבות המס ויסייע בהקצאתן לחברות, כדי להביא להשגת יעדי החוק. הם גם לא קבעו מנגנון המאפשר בקרה על עלותו של יישום החוק למשק המדינה.
רשות המיסים העריכה את הרווחים הכלואים (אלו שלא יכולות החברות למשוך בשל מגבלות על השקעתם) ב-122 מיליארד שקל. אולם, היא לא ביצעה פילוח של הרווחים הכלואים שעליהם יחול חוק הרווחים הכלואים שנחקק אשתקד ולא אפיינה אותם על-פי השימוש שנעשה בהם. בהעדר מידע מלא נפגעה היכולת של מקבלי ההחלטות להעריך אם חקיקת חוק הרווחים הכלואים תהיה כדאית, ומה מידת התועלת שתופק ממנו.
להציג מידע שלם
בפי המבקר ביקורת חריפה על האופן בו הציגה רשות המיסים את המידע בנושא זה למקבלי ההחלטות: "אחד מתפקידי הדרג המקצועי בשירות המדינה הוא ליצור תשתית הולמת לדרג הנבחר, מקבל ההחלטות, המבוססת על הידע, הניסיון, העובדות והשתלשלות העניינים בעבר ועל השיח העיוני הרלוונטי. תשתית כזו נדרשת כדי שהדרג הנבחר יוכל לבסס את החלטתו על אדנים מוצקים של ידע מקצועי, עדכני ושלם, וכדי שיובטח שיונחו לפניו כל העובדות והשיקולים הרלוונטיים, חלופות אפשריות, יתרונותיהן וחסרונותיהן.
"על העובדים המקצועיים הבכירים בשירות המדינה להציג לדרג הנבחר, מקבל ההחלטות, באופן שלם ומלא את כלל המידע הנדרש לקבלת ההחלטות, ועליהם להנגיש למקבלי ההחלטות מידע מורכב ומסובך ולהבהירו להם, על-מנת שיוכלו להפעיל את שיקול הדעת הנדרש".
גם לאחר שוועדת הכספים של הכנסת והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, פנו לרשות המיסים, היא לא אספה נתונים בדבר אופן חלוקת הרווחים הכלואים ובדבר החברות אשר הרשות נוקטת נגדן הליך משפטי בנושא זה, ולא העבירה נתונים אלה לוועדה ולליכט.
בשל כך התאפשר מתן הטבות לחברות ללא בחינה אם הכספים משמשים למטרות שאליהן יועדו, ומטרות החוק אינן מושגות במלואן. כך למשל, חברות ספורות נהנות מהטבות של מיליארדי שקלים, וחלק מהן אינן משקיעות את רווחיהן במפעליהן בישראל - וזאת בניגוד לתכלית החוק. המבקר קובע, כי על המשרדים האחראים ליצור את המנגנונים הנדרשים, על-מנת להגן על האינטרס של כלל הציבור ולוודא כי מטרות החוק יושגו.
"התנהלות לא-כלכלית"
לדברי המבקר, כדי להבטיח שחוק העידוד ישיג את מטרותיו כפי שהוגדרו בחוק, על האחראים לביצועו להציב יעדים ברורים ומדידים, לאסוף נתונים עדכניים הנדרשים לצורך מעקב אחר השגת מטרות החוק ולכונן מנגנון בקרה אשר יאפשר לבצע שינויים כאשר הדבר נדרש.
המבקר קובע: "חוסר היכולת של משרד האוצר לקבוע אם צמצום ההטבות או ביטולן יביאו לגידול בהכנסות ממיסים, אין פירושו שאפשר וצריך לתת הטבות ללא מגבלה על היקפן וללא בקרה מספקת על ניצולן. הבחינה שמבצעת הממשלה בנוגע לצמצום הטבות המס אל מול חלופות מיסוי אחרות, נועדה להגדלת הכנסות המדינה בלבד. לא נעשית בחינה מול דרכים חלופיות להשגת מטרות החוק.
"כאשר הממשלה נותנת הטבות מס לפיתוח והקמה של מפעלים, היא מצפה להשיג מטרות ולהפיק ממתן ההטבות תועלת למשק. לכן עליה לבצע הערכה שיטתית של עלות מסלול הטבות המס ולבחון את תרומתו להשגת מטרות החוק, לעומת עלות יישומו ואת יעילותו לעומת זו של חלופות אחרות. מתן הטבות בהיקף בלתי מוגבל, ללא בחינת העלות אל מול התועלת וללא בחינת חלופות אחרות, הוא התנהלות לא-כלכלית הפוגעת באינטרס הציבורי".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
