הראיות מובילות למסקנה חד-משמעית שאהוד אולמרט קיבל משמואל דכנר שוחד בדמות 500,000 השקלים שנתן דכנר ליוסי אולמרט. כך טוענת (יום א', 29.12.13) פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), בסיכומיה בנוגע לאולמרט ולשולה זקן במשפט הולילנד. הפרקליטות סוקרת בהרחבה את גלגולי גירסתו של יוסי בחקירתו בידי המשטרה והחוקרים האמריקניים, ומראה כיצד חשף את המתת מדכנר רק לאחר שהבין שהעובדות ידועות לחוקרים.

הפרקליטות גם עומדת על כך שבעדותו במשפט חזר בו יוסי מאישורו וטען שמעולם לא קיבל את הכסף. "ניכר, כי סבר בטעות, כי אם לא יחזור על הדברים בעדותו בפני בית המשפט, לא ניתן יהיה לעשות בהם כל שימוש". ההגנה הסכימה להכרזתו של יוסי כעד עוין ולהעדפת הודעתו במשטרה, מסבירה התביעה, משום שגם לה ברור שהקו החדש שלו מלמד דווקא על כך שהודעתו הייתה אמת ועל רצונו העז לגונן על אחיו.


יוסי עדכן את אהוד


עוד מציינת המדינה, כי לא הייתה ליוסי כל סיבה לומר מרצונו שאהוד לא ידע על הקשר שלו עם דכנר, אם לטענתו לא היה קשר כזה, ושוב מדובר בניסיון שלו להרחיק את אהוד מהנושא. יוסי הבין שגירסתו במשטרה הזיקה לאהוד ולכן ניסה לחזור בו ממנה, שכן אם אהוד באמת לא ידע על הצ'קים מדכנר - לא הייתה ליוסי סיבה להסתיר אותם.

לדברי המדינה, זקן אישרה בחקירתה במשטרה שאולמרט ידע על הכספים שנתן דכנר ליוסי. עוד מצביעה המדינה על כך, שיוסי עצמו אמר בהודעתו שהיה לו ברור שהכסף מדכנר אינו גמילות חסדים, אלא ניסיון של האחרון לקדם את האינטרסים של עצמו. לבסוף היא מזכירה, כי יוסי אמר שאילו היה מקבל את הכספים מדכנר - היה מעדכן את אהוד; ומאחר שמוסכם גם על ההגנה שהכספים התקבלו, יש להסיק שהוא אכן עדכן את אהוד.

המדינה מבקשת למצוא תימוכין לכך שדכנר סייע ליוסי לבקשתו של אהוד, בכך שגם משה טלנסקי סייע לו בהעברת 30,000 דולר לחשבונו בבנק מזרחי. מאחר שטלנסקי נתן כספים רבים לאהוד לאורך השנים, לא ניתן להסביר את עזרתו ליוסי אלא בכך שאהוד ביקש זאת, ואין כל היגיון בכך שהוא הסתיר זאת בדיעבד מאהוד.


היחסים בין האחים


בהתייחסה לטענת ההגנה של אולמרט, לפיה מתן הכספים ליוסי היה בבחינת "שלח לחמך" מצידו של דכנר, אומרת הפרקליטות שאין בה היגיון. מדובר בסכום גדול מאוד, שאותו נתן דכנר בתשלומים - דבר המעיד על יכולתו התזרימית; ניתן היה לבצע "שלח לחמך" גם בסכום קטן בהרבה.

דכנר גם לא ניסה להפיק תועלת מאותו סיוע ליוסי, ולגירסת אולמרט עצמו - מעולם לא הזכיר זאת באוזניו. במקביל, לא ייתכן שיוסי היה מעמיד את אהוד בסיכון שבחשיפת המתת, ולא ייתכן שדכנר היה מסתכן בתגובה קשה מצידו של אהוד כפי שאמר הלה שהיה מגיב אילו היה יודע.

עוד מבקשת המדינה שלא לקבל את גירסתו של אהוד על יחסיו העכורים כביכול עם יוסי, אלא לקבוע שמדובר היה ביחסי אחים תקינים וקרובים, לאורם סביר מאוד שאולמרט ביקש מדכנר לסייע ליוסי. הפרקליטות מצביעה על שורה של אינדיקציות ליחסים הטובים בין השניים, ומבקשת לדחות את עדותה של לינדה אולמרט שתמכה בגיסה-לשעבר. במקביל, אומרת המדינה, נראה שאהוד סייע ליוסי גם כדי למנוע את האי-נעימות שהייתה צפויה לו לנוכח הסתבכותו של אחיו.


"באזז" בין פעילי הליכוד


בין היתר מעירה הפרקליטות, כי אין זה סביר שיוסי ביקש סיוע בכל רחבי הארץ ורק אל אחיו נמנע מלפנות. עוד היא אומרת, כי לדברי יוסי נוצר "באזז" בין פעילי הליכוד מהם ביקש סיוע - ואין זה הגיוני לחשוב שההדים לא הגיעו אל אולמרט, שהיה אז מבכירי המפלגה. לבסוף אומרת המדינה, כי די בכך שאהוד ידע שיוסי מצוי במצוקה, גם אם לא ידע את מלוא היקפה, כדי להניח שהוא פנה לדכנר.

"ממקבץ הראיות בתיק נלמדת חד-משמעית המסקנה, כי דכנר, האיש שהעיד על עצמו כי מומחיותו היא לשלם שוחד במטרה לקדם את ענייניו, לכל הפחות דן עם אולמרט אודות המתת שנתן ליוסי - כל אפשרות אחרת, לא תיתכן!", טוענת הפרקליטות.

לסיום פרק זה מזכירה הפרקליטות את פניותיו של אביגדור קלנר לאולמרט בסוף 2009 ובתחילת 2010, בהן הזכיר בשמו של דכנר את הסיוע שנתן האחרון ליוסי. לדבריה, קלנר לא היה פונה לראש הממשלה בנושא כזה אלמלא ידע שיש דברים בגו. אולמרט הרחיק את עצמו באותן שיחות מכל קשר לנושא וטען שלא ידוע לו דבר על המתת, אך למרות זאת הסכים להמשיך לשוחח עם קלנר - דבר שלגירסת המדינה מעיד שאכן ידע במה מדובר.