גפני מאיים בהקמת ועדת חקירה

כיצד קרה שאחד המיזמים החשובים ביותר בתחום אספקת המים לאזרחי ישראל ולמשק בכללותו, מתקן התפלת מים באשדוד, התעכב משך שנים ועתה, לאחר שבנייתו הושלמה, התגלו בו כשלים הנדסיים שלא מאפשרים לספק באמצעותו ולו חלק קטן מכמות המים, חמישית מסך המים המותפלים, שאמור היה לספק למשק. בסוגיה הזו דנה (יום ב', 5.6.17), ועדת הכספים, במסגרת דיון מיוחד שיזמו מספר חברי כנסת ושנועד לבירור בעניין עתידו של מתקן ההתפלה באשדוד וכן בעניין מצבה הכלכלי הקשה של חברת מקורות, שזכתה במיזם בפטור ממכרז. בדיון הסתבר שהעיכובים הרבים בהקמת המתקן והכשלים שנמצאו בו נובעים מכשלים בעבודת קבלן הביצוע שבימים אלו מתקיימת בוררות בינו לבין חברת מקורות ששכרה את שירותיו לצורך המיזם התשתיתי החשוב.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, דרש מנציגי משרד האוצר ורשות המים "לחזור לוועדה בתוך חודש ימים עם תשובות לגבי באשר לכוונות המדינה ביחס למתקן וכיצד מתעתדים להפכו לשמיש נוכח מיעוט הגשמים ונוכח צורכי המשק הגוברים". גפני הודיע שהוא ממנה שלושה חברי ועדת הכספים לעקוב אחר עבודת הצוות הבין-משרדי שאמור להכין את התשובות עבור הוועדה וכי במידת הצורך, יפעל להקמה מהירה של ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא.

את הדיון בנושא יזמו חברי הכנסת: יעל כהן-פארן (המחנה הציוני), ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) ומיקי לוי (יש עתיד).

כהן-פארן: "על-פי פרסומים מהחודש האחרון חברת 'מקורות ייזום', חברת בת של מקורות שהייתה אמונה על הקמת מתקן ההתפלה באשדוד, נמצאת על סף קריסה כלכלית. הקמת המתקן ניתנה בפטור ממכרז עקב משבר המים והדחיפות בזירוז הקמת מתקני התפלה. היו עיכובים רבים ולא ברור איך כל שומרי הסף, הרגולטורים, נרדמו בשמירה. איך הפרויקט הגיע לעלויות של 1.1 מיליארד שקל כשמתוכם 400 מיליון שקל נמחקו וזה לא תקציב המדינה, אלא כסף שבא ממשלמי חשבונות המים, כלל אזרחי המדינה. כרגע נדרשים 100 מיליון שקל לפחות, לתיקון הליקויים ויש כבר בוררות ותביעות בין מקורות ייזום לחברה הקבלנית. מקורות תובעת את המדינה ונכנסנו למשפטולוגיה והתביעות ההדדיות. אך העניין הוא הגב של המדינה לפרויקט ולכן המשקיעים לא מודאגים כי מקורות לא תקרוס כי היא חברת המים הלאומיות וההלוואות הגיעו כבר ל-1.2 מיליארד שקל. בסוף כולנו נשלם את זה. איפה הרגולטורים? רשות החברות הממשלתיות? רשות המים ומשרד האוצר? איך מאפשרים לדבר הזה לקרות? ואם זה לא מספיק, עכשיו מדברים על-כך שגם את מתקן ההתפלה החדש שמתוכנן בגליל המערבי רוצים לתת למקורות. האם זה ייתכן?!".

זחאלקה: "אם הכל היה הולך כמו שצריך מאות מיליוני שקלים ניתן היה לחסוך, כסף שהיה יכול להיות מושקע בהורדת תעריפי המים לאזרחים, לחקלאות ולתעשיה, במיוחד לחקלאים. אין ספק שהיה כאן בזבוז, עיכוב של הפרויקט שפועל בתפוקה חלקית בלבד. נמחקו 400 מיליון שקל חוב של מקורות למדינה ונדרשים עוד 100 מיליון שקל השקעה על-מנת להפוך את המתקן לשמיש. מבחינת האזרח, צרכן המים, החקלאי והתעשיין, רואים בסוף את חשבון המים שלהם שיכול היה להיות נמוך משמעותית. הבעיה המדינה. מקווה שייעשה צדק בעניין הזה וקודם כל מחיר אישי ושאנשים ייקחו אחריות ויפוטרו. בחברה פרטית מי שהיה מסב כה הרבה הפסדים לא היה נשאר בתפקידו יום אחד. מצד אחר, שהציבור ישלם פחות, זכותו של האזרח שיחסכו ממקומות אחרים ושמישהו אחר ישלם את ההפסדים ושהציבור ייהנה מהורדת מחירי המים, כאילו הפרויקט היה מנוהל בצורה נכונה. הצדק צריך להיעשות בשתי היבטים: שמי שאחראי ישלם על-כך ושהציבור לא יישא בעלויות".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "צריכים להגיע לחקר האמת למה העניין נכשל". ילין קרא לגפני להקים ועדת חקירה פרלמנטרית והוסיף: "האם מינויים של אנשים שיש צל על התנהלותם גרמה גם היא לקריסת החברה, אנשים שפעלו באופן בעייתי?". עוד אמר: "מקורות לא הייתה צריכה להיכנס לפרויקט הזה. מקורות אינה מתקן התפלה וההתמחות שלה זה הובלת מים והבאתם עד הקצה לחקלאי משתמש הקצה. וכל השתתפות שלכם בפרויקטים אחרים מובילים לבעיות. ולא רק זה אלא היא קיבלה מתנה מהמדינה; פטור ממכרז. זה ביזיון. המתקן הזה צריך לצאת החוצה, או חברה פרטית שיימכרו לה גם את מה שנעשה ויתקנו הפשלות ויאזנו החשבון תמורת רווחים עתידיים או שמקורות תמורת רווחים עתידיים, אך חייבים את המתקן הזה, צריך עוד 100 מיליון קוב מים. באוצר צריכים לעשות תחשיב לגבי העלויות מעתה והלאה ואם נותנים למקורות או יוצאים למכרז על הנכס הקיים לגוף פרטי אך שהמכרז לא יעלה שקל לאזרחים כי הרווחים העתידיים ייכסו את כל ההשקעה. אך המדינה חייבת את אותם 100 מיליון קוב נוכח הבצורת בצפון".

מנכ"ל מקורות, יוחאי שוחט: "מדובר בכשל טכני של הקבלן שעשה עבודה גרועה. גם התעכב וגם המתקן לא פועל בצורה טובה. מדובר בחברה ספרדית שיש לה ניסיון עולמי בעניין הזה. אפשר לתקן את המתקן. צריך לבדוק את זה ומבקר המדינה נכנס לעובי הקורה ונשתף פעולה עם הבדיקה. אפשר לתקן את המתקן ומקורות מוכנה לשים כסף בתנאי שגם הבנקים ייכנסו לעניין וגם המדינה. אם המדינה תרצה שנצא משם מוכנים להעביר את השליטה במתקן לגוף פרטי שישים כסף. אין קשר בין מחירי המים למתקן ההתפלה. מקורות היא חברה עסקית ולא מקבלת מהמדינה. קיבלה רק לפני שבוע דירוג AAA מחברת דירוג אשראי. הכסף יבוא מכספים של מקורות או מרווחים או מגיוס הלוואות וכסף שיושקע במתקן".

סמנכ"ל כלכלה ברשות המים, גלעד פרננדס: "הגורמים המממנים שיש להם יד ורגל במצב הלא-פשוט הזה הם אלה שצריכים יחד עם אותו קבלן להכניס את הידיים לכיס העמוק ולתקן את מה שצריך המתקן ולא רוצים שחברת מקורות תשקיע עוד כסף ציבורי בפרויקט".

יו"ר דירקטוריון מקורות, מרדכי מרדכי: "מקורות קיבלה הזיכיון ויצאה למכרז. יש פה כשל הנדסי ועיכוב בלו"ז של הקבלן. שתי חברות: חברה ספרדית שמתמחה בהתפלה ויש לה ניסיון רב בעולם יחד עם חברת 'מינרב' הישראלית שחברו יחד. היה עיכוב של שנתיים וזה גרר קנסות על מקורות מהמדינה וגם בסופו של דבר המתקן לא עובד בצורה תקינה ולא מספק את כמות המים הנדרשת. יש כעת בירור מול המדינה ובוררות מול הקבלן. עם זאת, יש בידינו ערבות של הקבלן בסך 200 מיליון שקל וגם דמי עיכוב בסך 85 מיליון שקל. הדברים נבדקים בצורה מאוד קפדנית. יש לתקן המתקן לייצר מים ואם לא יתוקן יהיה במצב הרבה יותר גרוע ממצבו היום ואנחנו מחפשים שותף אסטרטגי למשימה". מנכ"ל מקורות ייזום, אהוד הלל: "הולכים לגורם חיצוני שייאבחן ואז ניכנס להליך התיקון ומקווים שבשלושת החודשים הקרובים נצא להליך תיקון והנענו המהלך להכנסת שותף, גורמים חיצוניים שיירצו להיכנס. להציג התוכנית שגורם רוכש ידע מה שוביו של המתקן ומה נדרש לתיקונו. יש פה אחריות והחברה עברה הבראה. רגע לפני שנמכור באובדן כספי ציבור אדיר, אנחנו מנסים למקסם את מה שניתן אז מוכרים אותו עם מקסימום רווח לציבור. כרגע הוא מייצר אך לא בצורה כלכלית אך כל יום מספקים למדינה מים ככל יכולתנו אך מפסידים".

מנכ"ל רשות המים, משה גראזי: "אנחנו סוברים שאין מקום להזרים עוד כסף לפרויקט אלא אם כן עוד השקעה חיצונית או מכספיי הערבויות. כל יום שהמתקן לא מתפקד נעשה נזק הנדסי גדול. לא רואים בעיה של אספקת מים גם השנה וגם בשנה הבאה, בתקווה שהמתקן יתוקן במהלך השנה הקרובה. נכון לעכשיו לא רואים את האירוע הזה מתגלגל לצרכן". רפרנטית מים ותשתיות באגף תקציבים במשרד האוצר, רעיה עדני: "עמדת המשרד הייתה לא לתת פטור ממכרז אך הממשלה החליטה כמו שהחליטה. אנחנו חושבים שהיה צריך כמו מודלים אחרים של חברות עסקיות. ב-2007. רוצים למזער כמה שיותר את הנזקים, למנוע כמה שיותר את הפגיעה בכיס הצרכן וגם במקורות". מנהלת אגף התפלה ברשות המים, הילה גיל: מנהלת ההתפלה - כבר לפני שנתיים חברת מקורות הביאה תוכנית לתיקון המתקן אך לא עמדה בכך.

בסיכום הדיון הודיע היו"ר גפני, בין השאר נוכח בקשת חברי הכנסת בוועדה, כי הוא דורש ממשרד האוצר ומרשות המים ומנהלת ההתפלות, "לקבל תשובות ואינדיקציות לגבי מה שמתכוונים לעשות על-מנת לפתור את המצב ובין השאר על-מנת להפוך את המתקן לשמיש ולהשלים את העבודות שיאפשרו לו לספק את מלוא כמות המים שאמור היה לספק מלכתחילה". גפני הודיע שכבר בימים הקרובים ימנה שלושה חברי ועדת הכספים על-מנת לעקוב אחר עבודת הצוות הבין-משרדי בנושא וכי אם בתוך חודש לא יינתנו לוועדת הכספים התשובות הדרושות והמספקות הוא יביא להצבעה בוועדה ובמליאה לאחר-מכן, הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא. המערכת כשלה, חייבים לברר מה היו הסיבות לכשלים וכיצד יוצאים מהמשבר ומתקנים את מצב המתקן".