למרות שהקשישים היו ונותרו הקבוצה בעלת הסיכון הגבוה ביותר ללקות בקורונה, הטיפול בהם במהלך המגיפה היה רצוף בעיות וכשלים - החל מהעדר מידע מדויק לגבי מספרם, וכלה במחסור באמצעים דיגיטליים שיאפשרו להם לעמוד בקשר עם בני משפחותיהם. כך אומר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.

אף שאזרחים ותיקים הם אוכלוסייה שעשויה להזדקק לסיוע מיוחד בשעת חירום, אין בישראל גוף אחד המרכז מידע בסיסי עליהם ומאפשר להעבירו לגורמים המטפלים בהם. חוסר המידע הוא כזה, שקיים פער של 264,000 איש (23%) בין הקשישים הרשומים במרשם האוכלוסין לבין זה שבידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדבר גרם לעיכוב בסיוע להם עם פרוץ הקורונה ובמהלך הסגר הראשון.

משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי קבעו במסגרת תוכנית "מגן זהב" יעד למפות את צורכיהם של כל הקשישים (כמיליון איש), ללא קביעת סדרי עדיפות של הזדקקות לסיוע. הם הגיעו לשיעורי מיפוי נמוכים - משרד הרווחה 30% נכון לפברואר 2021 והמשרד לשוויון חברתי 34% נכון ליולי 2021. שני המשרדים היו חלוקים מאז 2018 בנוגע לאחריות להקמת מאגר מידע לשעת חירום על אזרחים ותיקים, והתוצאה הייתה שהוא לא הוקם. כאשר החל המשרד לשוויון חברתי להקים מאגר כזה במארס 2020, סירבו משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ומשרד הקליטה להעביר לו את הנתונים שבידיהם, וכך גם הרשויות המקומיות.

משרד הרווחה הכיר בחשיבותם של מרכזי היום לקשישים בתקופת הקורונה ואפשר את פתיחתם החל בגל השני במגבלות "התו הסגול", באמצעות הגדלת תעריפים ושיפוי מרכזי היום על אי-הגעתם של אזרחים ותיקים. עם זאת, משרד הרווחה מספק בשגרה פתרון חלקי למצוקה התקציבית של מרכזי היום, המשפיעה במישרין על יכולתם לספק שירותים נאותים בשגרה ובחירום. מנהלת מרכז יום ציינה כדוגמה, כי "כדי להשיג טאבלט עבור הקשישים הייתי צריכה לכתוב ולבקש בקבוצת פייסבוק פה ביישוב, למרות שהיה לי לא נעים לבקש. קיבלתי טאבלט ישן ללא מטען, ואני עדיין מחפשת מטען מתאים".

משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי פעלו להנגשת השימוש באמצעים דיגיטליים לאזרחים הוותיקים, אולם, הם נמצאים בשלבים ראשוניים של פעילות זו; להערכת משרד הרווחה מספר המשתתפים בתוכניות המיועדות לכך צפוי להיות 10,000 בלבד עד סוף השנה. משרד הבריאות ומשרד הרווחה הכירו בחשיבות של שמירת הקשר של הדיירים עם יקיריהם באמצעים דיגיטליים, ובפרט של תקשורת ויזואלית מרחוק, בתקופת הקורונה, ואף הנחו את המוסדות לפעול בנושא. עם זאת, החזקת אמצעים אלו אינה תנאי לקבלת רישיון להפעלת בית חולים גריאטרי או בית אבות, והמשרדים לא הקצו מימון מתקציבם לרכישתם או להפעלתם.

המשרדים בדקו באופן חלקי במסגרת הליך הבקרה שלהם על המוסדות (במשרד הבריאות ב-54% מדוחות הבקרה ובמשרד הרווחה ב-27% מהדוחות) שאכן המוסדות מעמידים לרשות הדיירים אמצעים דיגיטליים לקיום תקשורת ויזואלית מרחוק. ועוד: למרות המחסור בעובדי כוח עזר במוסדות, הנאמד בהיקף של 2,500 איש ואשר בא לידי ביטוי ביתר שאת במשבר הקורונה, ועל אף החלטת הממשלה ביולי אשתקד לאפשר להביא עד 2,500 עובדים זרים, ביולי השנה טרם בוצעה ההחלטה.