העליון: ביהמ"ש רשאי ליזום צירוף צד

בית המשפט מוסמך לצרף מיוזמתו בעל דין לתיק שבפניו, למרות שכיום סמכות זו אינה מופיעה במפורש בתקנות סדר הדין האזרחי. כך קובע (31.5.23) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.

תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

לדברי גרוסקופף, ההנחה שבבסיס התקנה היא שאחד מבעלי הדין ביקש לצרף עוד צד. זאת, במיוחד לנוכח הנוסח של תקנה 24 הישנה (ששוב אינה בתוקף), ולפיו בית המשפט רשאי "לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע" וזאת "לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו". אולם, מאחר שאין תקנה האוסרת במפורש על בית המשפט לצרף צד מיוזמתו, ובהתחשב בתכליתן של התקנות - בית המשפט רשאי לעשות זאת.

גרוסקופף מסביר: "אחת המטרות המרכזיות שמבקשות להשיג התקסד"א [תקנות סדר הדין האזרחי] היא לאפשר לבית המשפט לנהל את הליך שמתנהל מולו בצורה צודקת ויעילה". הן קובעות, כי "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן", ומסמיכות את בית המשפט "לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך".

לדברי גרוסקופף, "משטר התקנות העדכני מסמיך אפוא באופן מפורש את בתי המשפט ליזום צעדים דיוניים המשרתים את תכליותיהן של התקסד"א. ודוק, במצבים מסוימים, לצירופו של בעל דין להליך עשוי להיות תפקיד משמעותי ביכולתו של בית המשפט להכריע באופן צודק ויעיל בסכסוך שנמצא לפניו" - אם כי יש לעשות זאת בזהירות המתבקשת, לנוכח נקיטת יוזמה כה משמעותית.

גרוסקופף דחה את ערעורה של חברת הבנייה מ.ר.ר.ג יזמות על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת סיגל יעקבי) לצרף את נילי וינברג כצד לתביעה במיליוני שקלים שהגישה מררג נגד מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסיה שבבעלות וינברג, במחלוקת על פרויקט שהקימה עבורה. יעקבי צירפה את וינברג בנימוק שהדבר ייעל את הדיון וגרוסקופף הסכים איתה. את מררג ייצג עו"ד איברהים אגבריה, ואת וינברג ומעגן - עו"ד מיכאל קדוש.