|
|
|
דן מרגלית
אם יופתעו ונתניהו יעמוד על דעתו וידבק בתוכניתו - איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' לא יממשו את איומם ולא יפרשו
|
|
|
|
|
איתמר לוין
דבריהם של כל תשעת השופטים בדיון אתמול, ובעיקר הכמות והמהות של חלוקת השאלות אל מול הצדדים, מלמדים שבקרוב יינתן פסק דין שירעיד את הזירה הפוליטית
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
הנשיא האמריקני מודע היטב לנסיבות הפוליטיות המורכבות והרגישות בישראל, ובפרט לאילוצים הרובצים על ראש הממשלה בהתייחס לסוגיית המשך המלחמה מול חמאס ברצועת עזה
|
|
|
|
|
בעז שפירא
שנים ארוכות מספרים לנו שצה"ל הוא הצבא החזק במרחב, כי ביכולתנו להכריע את כל אויבינו וכי יש לנו היכולת לנהל מלחמה רב זירתית ולנצח בה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
מעייף את עצמך ? |
|
17/11/16 12:23
|
|
|
|
|
אין אדם בעולם שיתבע ממך סמ"ר משטח ישראל עד 67.
אין אדם בעולם שיסכים על בעלותך ולו גם על סמ"ר בשטחים הכבושים.
ורק בהסכם אפשר קצת להתגמש.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מעייף את עצמך ?
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אין הבדלמוסרי/אחר |
|
17/11/16 20:38
|
|
|
|
|
|
אילו נוצחנו ולא ניצחנו ב- 1967, כבר לא היינו בין החיים. גם ב- 1967 המלחמה נכפתה עלינו! החלת הריבונות על שטחים אלה תאותת לאויבינו שיש להם מה להפסיד אם יתקפו אותנו. מבחינה מוסרית, בודאי שאין הבדל בין שטחים שבידינו מ- 1948 לבין אלה שמשנת 1967
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אין הבדלמוסרי/אחר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הניה |
|
17/11/16 21:19
|
|
|
|
|
|
דוקטור בריימן, אחד מטובי הכימאים שיצאו ממכון וויצמן, ואיש בעל אופקים רחבים, והבנה בלתי רגילה בנושאי הסכסוך הישראלי-פלשתיני. תנסה לקרוא את הבלוגים שלו בצורה מעמיקה וזה יפתח את עיניך. האיש כמעט נבחר לכנסת עם מפלגת התחיה, ולדעתי היה מגיע להיות שר בישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הניה
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אלישע האס |
|
17/11/16 14:34
|
|
|
|
|
|
החוק אינו שולט, שולטים נבחרי הציבור, שהם מייציו בשיטה הדמוקרטית ופעלים בשמו והם חייבים דין וחשבון לאזרחים.
בבית המשפט יושבים אנשים ממונים, שאינם נבחרי ציבור ולכן פטורים מדין וחשבון לציבור שהוא הריבון. הם משתמשים בטיעון של "שלטון החוק" שהוא המצאה שלהם, כך הם חורגים מסמכותם ואמון הציבור מצטמצם.
הסיבה ליכולתם לשלוט היא הרפיסות של המחוקק שאמור לרסן את החדירה לתחומו על ידי שופטים אקטיביסטיים המשרתים סדר יום פוסט ציוני במסווה של צדק וערכים.
הגיע הזמן שהאזרחים ידרשו מנציגיהם לשים קץ לפרסה הייחודית במדינה הצעירה שמסורתה עדיין בתהליך של גיבוש וידרשו מהמחוקקים לדאוג להחזרת הכח לידיהם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלישע האס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סב |
|
17/11/16 15:37
|
|
|
|
|
|
הצחוק הוא צחוקו של השמאל, הצוחק כל הדרך אל שותפו הבג"ץ.
התוצאה והנזק: הציבור מאבד את אמונו במערכת המשפט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סב
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
סב |
|
17/11/16 15:12
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סב
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודי מפוכח |
|
17/11/16 22:36
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בנג'מין מאוהיו |
|
29/11/16 21:23
|
|
|
|
|
|
חזרתי ל USA לפני 3 שנים. אתם מביעים אסון למדינה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בנג'מין מאוהיו
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודי מפוכח |
|
29/11/16 23:01
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
גולדבלט משה |
|
17/11/16 17:52
|
|
|
|
|
|
זו לא בושה -רק אל תכתוב על הנושא. דיני המקרקעין בישראל שונים באופן מהותי מאלו שחלים בגדה כי הגדה משפטית נחשבת שטח כבוש שנתון לתפיסה לוחמתית-אפילו אליקים העצני מבין את זה.בגדה חל עקרונית החוק הירדני. בישראל חל חוק נכסי נפקדים שהסדיר את נושא הבעלות שייך בדר ובכל הישובים הערביים שהיו ונעלמו לאחר 48.
כמו שאמרתי-אם אתה לא מבין בתחום מותר להחריש כי גם...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גולדבלט משה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סב |
|
17/11/16 19:19
|
|
|
|
|
|
של הכובש הירדני ביהודה ושומרון אבל מתעלם מזכויות היהודים בארצם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סב
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
17/11/16 20:33
|
|
|
|
|
|
ואתה קורא לעצמך עורך דין ? אז אולי תחכים את הקוראים ותספר מי בעולם הכיר בחוקיות הכיבוש הירדני בתום מלחמת השחרור,חוץ מבריטניה ? וועדת השופט לוי ז"ל,שהורכבה ממשפטנים קצת יותר מוכשרים ממך,בוודאי בהקשר לחוק הבינלאומי,קבעה כי יהודה ושומרון אינם "שטח כבוש" לפי החוק הבינלאומי,אלא שטח במחלוקת. ואולי תחכים אותנו,על בסיס איזה חוק בינלאומי,בג"ץ ניכס לעצמו את הזכות לדון בסכסוכים ב"שטח כבוש" לטענתך ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עמעד |
|
19/11/16 18:44
|
|
|
|
|
עו"ד גולדבלט, מה העדיפות לחוק הירדני על החוק הישראלי?
האם הלגיון הירדני, שמקומו בעבר הירדן, במדינה נפרדת, שנקראה טרנס ג'ורדן, האם צבא זה לא כבש את יהודה והשומרון ב-1948? וסיפח את השטח ושינה את שם ההמלכה ההאשמית לממלכת ירדן? (אף מדינה בעולם, פרט לבריטניה, לא הכירה בסיפוח הזה). האם מ-1948 עד 1967 יהודה ושומרון לא היו שטח כבוש? אז מדוע החוק והסיפוח הירדני עדיפים בעיניך? חמה התעקשותך בנושא?
לפני ימים ספורים ניסית להפיל את נתניהו - והגבתי על דבריך - מה האובססיביות הזאת שלך?
אזכיר לך גם כי ועדת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, שהוא בוודאי סמכות משפטית גבוהה ממך, קבע, לאחר בדיקה מעמיד כי יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. אזכיר לך גם את הצהרת בלפור ואת המלטת מבר הלאומים בוועידת סן רמו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עמעד
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודי מפוכח |
|
20/11/16 22:48
|
|
|
|
|
חוק נכסי נפקדים הוא הגירסה מראשית ימי המדינה למה שקרוי היום חוק ההסדרה. כמה שמאלנים וכמה קיבוצים שוכנים על נכסי נפקדים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודי מפוכח
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
צרצר |
|
17/11/16 20:59
|
|
|
|
|
לבית המשפט הפוליטי מליצי יושר בקרב האקדמיה. לדוגמא מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה נעמה כרמי. במאמרה 'המטרה: בית משפט בשירות הפוליטיקאים' היא תוקפת את המדינאים המנסים לשנות ההסדר הקיים שהוא מעשית שלטונו המוחלט של בית המשפט. לדעתה של ד"ר נעמה כרמי "הצעת החוק לשימוע פומבי של מועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת היא הצעה גרועה. גרועה כי היא תגרום לפוליטיזציה של המערכת המשפטית". "משמעותה היא העברת הבחירה למעשה מהוועדה לבחירת שופטים אל הכנסת". יש לידעה כי במדינות דמוקרטיות הפרלמנט כלומר נציגי העם מפקחים על הממשלה ועל בית המשפט, כי זו משמעותה של דמוקרטיה שלטון העם. לטענתה "יש שופטי בית המשפט העליון בדימוס הטוענים שמכל העולם עולים לרגל לישראל כדי ללמוד מאיתנו את השיטה לבחירת שופטים". זהו סילוף אמת. לאמיתו של דבר נאמר בגיחוך ולאו דוקא על ידי שופיטים, שלא ראו שעולים לרגל ללמוד את שיטת בחירת השופטים בישראל. מדוע אין הכותבת נעמה כרמי מביאה שמות של אותם "שופטים בידמוס" שלטענתה כך טוענים. ישנם שופטים בדימוס המנסים לשכנע כמו השופט טירקל אך בשום מקום לא קנו זאת.
היא מודה שישנם פגמים כי יש לה "ביקורת נוקבת על הקרטל, הלכה למעשה, שמפעילים נציגי בית המשפט העליון בוועדה, המצביעים כבלוק אחד" - יפה! והיא גם יודעת ומודה ש.."לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, הרשו לי לנחש כי היה נפסל על-ידם".. נכון שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו. אך מייד כדי להצדיק את בחירת השופטים בידי עצמם טוענת נעמה כרמי "בשום פנים ואופן אין להחליף את הבלוק השיפוטי בבלוק פוליטי". וכי הגוש השיפוטי אינו פוליטי? השפיטה מתערבת בענייני ניהול המדינה שאינם נוגעים לבית המשפט. ואילו חברי הכנסת מייגים את העם לגבי כל הנושאים הציבוריים כשבית המשפט הוא אחד הנושאים החשובים בהם על העם לומר את דברו! את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. אלו עושים כמצוות השופטים. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון כי עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו, כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים. אחר כך מוסיפה "אסור אפילו להטות את מרכז הכובד בוועדה לכיוון הפוליטי" לאיזה כיון פוליטי היא אינה מפרטת. בועדה שני חברי הכנסת חייבים להיות אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה, לכן הם בעלי גוון מדיני שונה ולא יצביעו כגוש אחד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
צרצר |
|
17/11/16 21:07
|
|
|
|
|
"ודאי שלא להוציא את ההכרעה החוצה, אל הפוליטיקאים בכנסת. ההרכב הנוכחי של הוועדה נועד למנוע שליטה פוליטית במינויים לתפקידי שיפוט, ובצדק".... מכאן שלמרות שהיא מודה שהסדר כזה לו היה מתקבל על ידי השופטים לגבי כל גוף ציבורי אחר, היא מצדיקה אותו כאשר מדובר בשופטים עצמם! לתשומת לב, הנחת יסוד מובלעת: שליטת הפוליטיקאים – אלו שנבחרו על ידי העם לעסוק בעניני המדינה לדעתה כפי שלמדה מהשופטים, זהו דבר שלילי! ואילו שופטים אינם פוליטיקאים כלומר שליליים, לכן מותר להם לבחור את עצמם ואחר כך גם לעסוק בנושאים מדיניים כי הם אינם מדינאים – לא שליליים. כמו כן מותר להם במשך לפסוק בעניני מדיניות כי לטענתם זהו עניין משפטי- חיובי! מה שחמור הוא שכלל אינו מיצג את העם אלא נוגד לו. השקפתם וכך פעילותם מנוגדת לשאיפות הלאומיות כפי שבאו לביטוי במגילת העצמאות ומנוגדת לציונות למרות שנשבעו לה. היא מודה שישנן "מדינות שבהן שופטים נבחרים בבחירות, או ממונים על-ידי פוליטיקאים ואז עוברים שימוע". תיקון: באף מדינה זולת ישראל אין שופטים בוחרים את עצמם. חמור מכל הוא שרק לועדה זו הסמכות גם להרחיק שופט! שופטים כידוע אינם מרחיקים זה את זה. כלומר לעם אין כל שליטה כנגד שופטים פושעים. היא מוסיפה.. "אך שיטות המשטר שלהן מספקות איזונים ובלמים באופן אחר" טוענת – "למשל בארה"ב, על השיטה הפוליטית המורכבת מאוד שלה".... "השיטה היא מערכת שלמה". אינה מפרטת במיוחד את חסרונם של הבלמים כלפי בית המשפט בישראל. ועוד ...."אי אפשר לייבא ממנה רק חלק חילוף אחד" זהו טיעונה של בייניש, אך דוקא ברק את בייניש הם שמעדיפים את החלקים הנוחים להם בלא האיזונים והבלמים. למשל החליטו לפסול חוקים בלא שהוסמכו לכך ובלא קיומה של חוקה, וממילא בלא שבית המשפט הוכרז כבית המשפט לחוקה ובלא שייצג את מגוון הדעות בעם.
טוב ששיטת הוותק, לבחירת נשיא/ת ביה"מ העליון, אינה עקרונית בעיניה ומודה היא כי היא "זהה להטלת מטבע"... עד כה נבחרו גם נשיאים לא ראויים למשל אהרון ברק הרודן ובייניש גם היא רודנית בהרבה פחות ידע משפטי, או מאיר שמגר שהפך את בית המשפט כעיקרו לתביעה. היא תומכת בהפקדת הבחירה לנשיא בידי השופטים... זהו מתכון בטוח לעסקאות כוחניות, מלבד זאת אין זה מקובל בשום מקום. פוליטיקאים, עיסוקם הוא ניהול ענייני המדינה לכך הם נבחרו ובית המשפט הוא עניין חשוב שאסור להם להזניח. היא טוענת נגד קביעתם של מדינאים "מי שיהיה נוח בעינהם (המדינאים)" אכן שמדינאים שלא יפריעו לבית המשפט להתערב ולקבוע מדיניות משלו בניגוד לרצון הבוחר. היא טוענת נגד נסיונם של פוליטויקאים מסוימים "להשתלט על בית המשפט העליון" שכחה שאין הם מתערבים במשפט שלא כמו בית המשפט המתערב בכל.
לשיטתה "מהלך זה הוא חלק נסיונם של פוליטיקאים מסוימים להשתלט על בית המשפט העליון הוא רק חלק מחזית רחבה יותר, המבקשת לבצע סיכול ממוקד בדמוקרטיה הישראלית. המהלך משולש : פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בארגוני החברה האזרחית ועכשיו בבית המשפט" – מי שהרס את הדמוקרטיה הישראלית הוא זה שהשתלט על כל הסמכויות: השפיטה הביצוא והחקיקה. טוענת בחוצפה "פגיעה בחופש הביטוי" ומהי יותר פגיעה בחופש הביטוי מסעיף 'זילות בית המשפט' האוסר כל ביטוי ששופט יטען שפוגע בו בלא התחשב באמיתות הדברים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
צרצר |
|
17/11/16 21:14
|
|
|
|
|
"פגיעה בארגוני החברה האזרחית"... מי פגע באילו "ארגוני החברה האזרחית"??.. וכאן מטעה במפורש, איש לא פגע באף אירגון. האם התכונה לאילו הממומנים על ידי עוכרינו הנוכרים המתערבים בריבונותה של מדינת ישראל? כמה מאירגונים מסוג זה: אגודה לזכויות האזרח בישראל; שלום עכשיו; עדאלה - מרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; גוש שלום; די לכיבוש; יש גבול; נשים בשחור; כביסה שחורה; הוועד נגד גבולות; פורום שמאל; קול אזרחיה; רבנים לזכויות אדם; דו שיח; האם החמישית; המרכז למידע אלטרנטיבי המרכז לקידום פליטים אפריקאים; א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל; אסואת - נשים פלסטיניות לסביות; שוברים שתיקה; הפורום לדו-קיום בנגב; מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח; אג'יק המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרי בנגב; שוברים שתיקה; בצלם-מרכז מידע לזכויות האדם; יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם; מחסום ווטש, ישנם עוד רבים. עד כה מה שבקשו הוא לדעת מי מממן אותם. זו זכותה של הכנסת זו זכותו של העם לדעת מי מתערב בענייניו. בעולם אירגונים הפועלים במימון זר רשומים כאירגונים זרים. היא פוחדת מגילוי האמת, אילו גורמים עוינים עומדים מאחוריהם למשל קרן רוזה לוקסמבורג", המוסד גרמני נאצי התומך בשמדת מדינת היהודים, ומסרב בכל תוקף להתיחס לגזענות הערבית-מוסלמית, או קרן פורד הידועה לשימצה. מי מגביל את המרחב שבו מתורגלת אזרחות פעילה לשכנוע, דיון, ביקורת, מחאה והתנגדות? התקשורת הינה ממלכה של השמאל בה אין למחנה הלאומי יכולת ביטוי. ישנה בתקשורת רשימה שחורה ארוכה של אישים שאסור לתת להם במה כי הם מסבירים טוב מדי דעות הפוכות שאינם לרוחה. בתקשורת מתוסכלים מאי הצלחתם בשכנוע.
"סירוס בית המשפט שבין השאר תפקידו לבחון את חוקתיות החוקים ובכך את התאמתם לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה" איש לא מינה את בית המשפט באף חוק! טוענת שמסכימה ל"ביקורת על בית המשפט העליון – שיכולה וצריכה להמשיך ולהישמע באופן הראוי" בית המשפט העליון מתנגד לכל ביקורת על בית המשפט. השופטת עדנה ארבל אף התבטאה שאין זה ראוי לבקר את בית המשפט העליון אלא יש להסכים להחלטותיו! (הדוצ'ה תמיד צודק) – טוענת שיש "נסיון להשתלט עליו ולהכפיפו לכנסת". המשתלט הוא בית המשפט, ואילו העם צריך לשלוט בגורלו ולהיות מסוגל לבחור ולהרחיק את שופטיו. נעמה כרמי חוזרת על המנטרה של בית המשפט כי "בית משפט עצמאי וחזק הוא המפלט האחרון להגנה על זכויותינו". במיוחד כאשר נחקקים חוקים הפוגעים בהן. ראינו כמה בית המשפט עצמאי היכן שצריך להיות, במיוחד נוכח שעור ההרשעות או שעור הזיכויים שירד לפרומיל אחד. בית המשפט עצמאי רק בניהול מדיניות משלו במקום מדינאים ונגד העם.
"מי שהיום רוב יכול להיהפך מחר למיעוט ולהיפך". לכן דואגים לכך שבית המשפט יהיה תמיד בידי הגוון הפוליטי השמאלי, השמאל לא חדל לצעוק "זכויות מיעוט" כשהוא דואג לא למיעוט במובנו המקורי כי אם לו עצמו המיעוט הפוליטי רוצה זכויות להתגבר על הכרעת הבוחר ולהפוך החלטות מדיניות. לכן טענתה ש"לא מדובר “בהם" ועוד איך מדובר בהשארת השפיטה הפוליטית הנוכחית וכך בכוח לשנות החלטות מדיניות על ידי מיעוט שלא נבחר. עוד מתלוננת "כולנו נפגעים פוטנציאליים מחקיקה הפוגעת בזכויותינו" – אכן כולנו נפגעים מהתערבות בריבונותנו ומחסרונה של חקיקה שתאפשר לנו לדעת מי העומדים מאחרוי כל אלו, וחקיקה לפיקוח על בית המשפט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
פרופ אהרון ברקודה |
|
18/11/16 09:09
|
|
|
|
|
ערבי ו/או ארגוני זכויות האדם לעולם לא יגישו ביעה לפנות את הבג"צ מאדמות שייח' באדר !
בידוע לכל כי שלשת הגורמים הינם בגדר תמנון שזרוע אחת שלו איננה פוגעת ברעותה...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פרופ אהרון ברקודה
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
בריימן שונא מתמיד |
|
20/11/16 17:45
|
|
|
|
|
|
ציטוט: ״האם דינם של תושבי עמונה שונה מדינם של שופטי בית המשפט העליון?!״ - כן!!! על פי החוק. עמונה נמצאת בשטח השנוי במחלוקת ותחת שילטון צבאי, ולכן החוק שם שונה מהחוק בשטח המוגדר של מדינת ישראל.
שינאתו של רון בריימן לבית המשפט כה רבה עד שכל דבר הוא טופל עליו. פוליטיקאים פינו את גוש קטיף, בג״ץ אשם. החוק שונה ביו״ש ובישראל, בג״ץ אשם.
מר בריימן, נמאסת. נמאסה הבכיינות שלך שבוע אחרי שבוע. נמאס לקרוא את שנאתך. נמאסו מאמריך המציגים תמונה מעוותת של המציאות. נמאסו ניסיונותיך להונות קוראים תמימים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בריימן שונא מתמיד
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
יהודי מפוכח |
|
20/11/16 22:31
|
|
|
|
|
|
כחלון תירגע, אף אחד לא מאיים על בג"ץ
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודי מפוכח
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
שפרירית |
|
16/12/16 17:05
|
|
|
|
|
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.
במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.
ומה בישראל? בהתאם לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון - את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל משפטן ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים הקרטל, הלכה למעשה. בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור.
לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"... שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
שפרירית |
|
16/12/16 17:17
|
|
|
|
|
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.
בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".
שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות הכוללני ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה.
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
|