|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
ביקורתו הפומבית של יו"ר המחנה ה"ממלכתי" על ניהול המלחמה פוגעת במלחמה ובלוחמים כאשר בשל שיקולים פוליטיים הוא מאיים להפיל את הממשלה. על גנץ להתאחד מאחורי העם, להילחם עד הניצחון ולא ל...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
היא רצתה להיות בתו של משה דיין, שהיה אישיות מקרינה ושנויה במחלוקת ובעייתית, ובעיקר מיוחדת במינה, כה מקורית
|
|
|
|
|
רון בריימן
אסור שחיילי צה"ל ישמשו מגש הכסף להשלטת המחבלים "הטובים" של אש"ף - הארגון לשחרור פלשתין (כולה! מן הים עד הנהר!) - על המחבלים "הרעים" של חמאס  מטרתם זהה.
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שני מקרים של חייבים שהעבירו רכוש לאחיהם מגיעים לאולמו של השופט יעקב שקד. שימת לב לפרטים, גישה מעשית ואנושיות מובילות אותו למסקנות הפוכות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
שקפן אצוץ |
|
28/01/09 09:22
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
לא סויימה המלאכה |
|
28/01/09 10:18
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
ל רפי |
|
28/01/09 11:37
|
|
|
|
|
הקבינט צריך היה להיות מוכן כבר מזמן לתגובה על אירועים מן הסוג שקרה אתמול, שכן היה ברור שהחמאס, באופן ישיר או עקיף, יבקש לבחון את ישראל ונחישותה.
דיונים אינם תחליף למעשים - חבל על הזמן!
אם אפשר לירות ולדבר כאשר הירי מכוון לאזרחים שיראלים, אפשר לירות ולדבר גם עם השליח האמריקני, כאשר הירי מכוון לעבר החמאס.
גם אם יכריזו קברניטי הממשלה הנוכחית עשר פעמים ביום שמבצע "עופרת יצוקה" היה הצלחה, אירועים דוגמת אמש, משכנעים הרבה יותר את המפקפקים שהוא היה כשל מדיני של ההנהגה הנוכחית.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ל רפי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
נינט. |
|
28/01/09 13:37
|
|
|
|
|
אֵיך.... אֵיך.... אֵיך.... כך מֵת הקַבִּינֵט.... ? ? ?
כלל לא לפתע מֵת הקַבִּינֵט. זה היה צפוי. זה היה ראוי. זה היה חזוי. זה היה רצוי. הקַבִּינֵט מֵת.
יש אף האומרים כי הקַבִּינֵט לא רק מֵת בלבד - אלא החליט להתאבד. שֵד נכנס בו. נכנס בו שֵד.
חש כי לנוכח מציאות החיים הסוערים-המיוסרים-המכוערים החל להתגמד.
לכן החליט הקַבִּינֵט להתאבד. לעשות כן אף בלי נוכחותו של עד.
לא ככה סתם מת הקַבִּינֵט. מת הקבינט בחטא. חטא גדול. חטא יום אתמול. לכן מת הקַבִּינֵט.
קַבִּינֵט אשר לא עשה כְּלוּם. לא טרח בִּמְאוּם. שקע רק בנימנוּם. משוּם-דבר נראה הָלוּם. הָמוּם.
אט-אט חל בו גם כירסום. נשמע יותר עָמוּם, בָּלוּם, עָלוּם. מלא בשפע של גימגום.
הפך עָרוּם, צָרוּם, פָּרום. יש האומרים אף כי הוגש נגדו כבר כתב-אישום.
כאשר נסתבר לכל, כי הקַבִּינֵט כלל לא לפתע הפך להיות לגמרי בעל-מום, נפל הקַבִּינֵט בבת-אחת, קָרַס בְּבּוּם.
קַבִּינֵט אשר זילזל, חגג, להג, לגלג, קטרג, את עצמו בלבד עִנֵג, יום-יום התמוגג. את ההיסטוריה לא דגדג.
לא חש כלל כי העם מאוס מאס בו (אחרי ככלות הכל, הן לכל דבר יש עת). העם מזמן נתן לו גט.
קַבִּינֵט כסיל ואוויל אשר לשום מקום לא חפץ, לא רצה, לא הצליח להוביל. לא הנהיג. לא היה שולט.
ביהירות, טיפשות, עִיקשות, נוּקשוּת, חֵרשות, אדישות, תְלישות, התכתשות,
עיוורון, זילזול ויוהרה היה הקַבִּינֵט בולט.
כאשר להחליט היה צריך, שִקְשֵק כולו, קבל פיק ברכיים, רעדו לו הידיים. הרופאים ציוו לו דֶקִינֵט.
כך, באופן זה, בדרך זו, מת. התאבד הקַבִּינֵט.
זו אכן האמת. כל האמת. רק האמת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נינט.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נינט. |
|
28/01/09 15:07
|
|
|
|
|
הקַבִּינֵט מת. אפילו לא במשחק טניס מת הקַבִּינֵט. לא היה כאן כל עניין של נֵט.
את שומעת נִינֵט ? איננו חי יותר הקַבִּינֵט. שבק חיים לכל חי. מת הקַבִּינֵט. ברוך דיין אמת !
שח היום לי ילד ברחוב ריינס שאף לא אחד מחברי הקַבִּינֵט לא ידע כמוהו לנגן על קלרינט
גם לא יכול היה הקַבִּינֵט ומסוגל כמותו לרכב על קוֹרְקִינֵט.
אלה חיים אלה ? הפטיר הילד. טוב אם כן, טוב לכן, מה טוב, שמת הקַבִּינֵט.
מלבד זאת שלא היה לו שום דבר, מאומה, מהפנט.
מלמעלה, מארמון השן, צפצף הקַבִּינֵט עלינו. על כולנו לגלג הקבינט.
בנו האזרחים, אזרחי המדינה, ללא שעור וגבול זילזל. היתל, טילטל, מילמל והתפתל.
לא יכול היה הקַבִּינֵט עם האמת ועם המציאות להתעמת.
ביוהרתו ובהתנשאותו נסה אותנו להרשים. מטרות אשר לא היו לו כלל, העמיד פנים, השים עצמו מגשים.
אוֹ-טוֹ-טוֹ צריך היה אותו (וגם אותנו) להנשים. אבל בתיפקודו אותנו רק קלקל. את אמוננו בו כליל דִלֵל.
את שורותינו אך דילדל. זכר בנים חִלֵל. משפחות רבות אימלל. את עצמו בלבד הִלֵל.
אך לחיי יום-יום לא יכול היה להסתגל.
לא הייתי זאת אף לאוייבינו מאחל. מי היה מאמין כי כך יקרה לנו ? מי פִּלֵל ? מי מִלֵל ?
אבל לפחות, חֵרֵף ולַמְרוֹת, עם ישראל חַי. חי וקיים. עֲדֵי עולם. השֶבַח לאֵל ! יְחִי עם ישראל !
אך בל נשכח, חרף שאט-הנפש, דַאֲבוֹן-הלב, הגועל, החֶרְפָּה, הבּוּשָה, הכְּלִימָה, הבְּחִילָה והמַפַּח,
בְגִין קַבִּינֵט כה לא מוּצְלָח, כה לא יוּצְלָח, כה מְפוּלָח, כה מְפוּצְלָח, כה בִּלְתִי-יְסוּלָח !
כִּי יש עדיין מי אשר שוֹאֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל... ?
ובינתיים, עד אשר יבוא משיח, יימשך אצלנו וודאי בלהט רב-השיח,
ואין ספק כי עד אז נאלץ כולנו לִשְהוֹת בצֵל (לך אל נמלה עצֵל...) כך זה מִצְטַלְצֵל... כך זה לפחות מֵרִיחַ !
למצוא מקום, פִּנָה, תחת סככה, למרגלות עץ או תחת שִיחַ. חלומות גנוזים בתוך בועות סבון לאוויר נפריח.
ביודענו כי הדג מראש מסריח, נאלץ בלית ברירה להסתפק בפיצוחו של באבטיח.
יען עד אשר יבוא משיח נִשָמַע כעַם אשר על גורלו בוֹכֶה כמִתְנַצֵל,
עַם מכה על חטא על חזונו אשר אָבַד ואין לו דרך חילופית מלבד זו שבמוֹרָד, אין כל אפשרות אחרת להִינָצֵל,
עַם אשר מוריד דמעות על תקוותו אשר עליה המסך ירד, כאשר ברקע בדָרוֹם בָּרַד של מַטְחֵי טִילֵי קאסם וגְרָאד
)כלום היה מי אשר חָבַש בגדי-שְרָד ואשר בממשלה מכך חָרַד?)
מראה קשה ממנו אין אדם, אזרח אחד בארץ, אשר אינו מוּטְרָד ועַם שָלֵם, בשל כך, אפילו לא מָרַד.
חִזָּיוֹן נורא אשר מְצַלְצֵל כמְנַצֵל, כמְפַצֵל ומִתְפַּצֵל.
אֵיך.... אֵיך.... אֵיך.... כָּך מֵת הקַבִּינֵט.... ? ? ?
בָּרוּך דיין אֱמֶת !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נינט.
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
דורי |
|
28/01/09 13:53
|
|
|
|
|
מֶמְשָלָה גוֹסֶסֶת... כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת... מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת....
מֶמְשָלָה מוּבֶסֶת. מֶמְשָלָה בִּלְתִּי-מְאוּפֶּסֶת. מֶמְשָלָה גוֹסֶסֶת. כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת. מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת.
מְאִי-נְטִילַת, אִי-לְקִיחַת, אִי-נְשִיאָה בְּאַחֲרָיוּת אִישִית-מְדִינִית-פּוֹלִיטִית, נִיזוֹנָה-מֶמְשָלָה, מִתְפַּרְנֶסֶת.
מֶמְשָלָה בָּזָה, מְבוּזָה, מִתְבָּזָה, מְאוּסָה, מְקוֹמֶמֶת, מִתְנַווֶנֶת, נִרְגֶנֶת, מְשוּעַמֶמֶת, חוֹמֶסֶת, מְקָרְקֶסֶת, מְקוּרְקֶסֶת, מִתְחַפֶשֶת, מוֹאֶסֶת, מְבוֹאֶסֶת. מציאות בלתי-נתפשת.
אַתָּה מַרְגִיש אֶת נְשִימוֹתֶיהָ הקְצוּבוֹת, האַחֲרוֹנוֹת,
שֶל מֶמְשָלָה יְהִירָה, יוֹמְרָנִית, הַרְסָנִית, רַשְלָנִית, חוֹבְבָנִית, שְלוּמִיאֵלִית, רוֹמֶסֶת, גוֹרֶסֶת, הורסת. דוֹרֶסֶת.
חָש וְרוֹאֶה אֵיך וְכֵּיצַד, אֶל מוּל, לְנוֹכַח, לְנֶגֶד עֵינֶיך, מֶמְשָלָה-מַכְשֵלָה זוֹ אַט-אַט גוֹסֶסֶת.
בְּמֵי-מַדְמֵנַת מֶחדְלֵיה שוֹקַעַת יֵישוּתָה, נְמַסָּה-מִתְמוֹסֶסֶת-מִתְבּוֹסֶסֶת-קוֹרֶסֶת.
כָּל הַעַם, לא רַק אַתָּה, עֵדִים לַמִתְרַחֵש, צוֹפִים בַּמִתְחוֹלֵל,
מִתְבּוֹנְנִים בַּתַהֲלִיך - לא מִתוֹך תְחוּשָה שֶל חֵן, רַחֲמִים וחֶסֶד.
חֵרֶף רְצוֹנָם נוֹכְחִים בְּכָּך אֲפִילוּ "נְצִיגֵינוּ", "נִבְחרֵינוּ" בַּכְּנֶסֶת.
בִּיְהִירוּתָה-רְהֲבתָנוּתָה-גַאֲוְותָנוּתָה-רַאֲוְותָנוּתָה מֶמְשָלְתֵּנוּ אינה מִתְרַפֶּסֶת.
אַך יוֹדַעַת-מוּדַעַת מֶמְשָלָה כִּי חָלַף זְמַנָה. תָּם קוֹרְבָּנָה.
מֶמְשָלָה עֵצָה מְטַכֵּסֶת. מֶמְשָלָה עַל עֵצִים מְטַפֶּסֶת. מֶמְשָלָה אֶת צִיפּוֹרְנֶיהָ כּוֹסֶסֶת.
מי יְתַאֵר עַתָּה את רוּח הַתְקוּפָה ? מִי יִכְתוֹב אֶת תוֹלְדוֹת הַכִּשָלוֹן ? הֵיקֵף הַחִידָלוֹן ? האֲבַדּוֹן ?
עוֹמֶק הַקֶרַע ? חוּמְרַת הַשֶסַע ? גוֹדֶל הַשֶבֶר ? מֵימַדֵי האֶסוֹן ? עוֹצְמַת היָגוֹן ?
מִי יְתַּעֵד עַתָּה אֶת דִבְרֵי הימִים ?
אַף אִם יֵש מְלָאי לְמַכְבִּיר שֶל דְיוֹ בַּקֶסֶת ?
כל מילה נכונה, אין לי מה להוסיף, רק להתפלל שנמשיך להתקיים. ל"ת אמיר ברד, צפון, 14/05/07 11:16
כל מילה מדוייקת. ל"ת אני, 19/05/07 12:34
שיר מגניב. ל"ת לאה, 19/05/07 23:15
עצוב. יותר ממה שזה מרגיז זה עצוב. ל"ת
מיכל כהן, 21/05/07 22:44
כואב אבל מקסים ל"ת עוד אחת, 22/05/07 10:42
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דורי
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
דורי |
|
28/01/09 15:12
|
|
|
|
|
מֶמְשָלָה חֲלוּלָה. מֶמְשָלָה חוֹלָה. מֶמְשֶלֶת הִילוּלָה. מֶמְשֶלֶת לַעַג וקֶלֶס.
מֶמְשֶלֶת מֶלַח עַל פְּצַעֵינוּ. מֶמְשֶלֶת חוּכָא ואִיטְלוּלָא.
מֶמְשָלָה רשלנית, ריקנית, נקבובית, הרסנית,
עלובה, נבובה, כאובה, חבולה, מבולבלה, חולה, חלולה.
במה עוד צפויים ועדים אנו לחזות ולצפות,
לא מתוך תחושת חמלה, סליחה ומחילה ?
לאיזה עוד מעשה שלומיאליות
ממשלה עקלקלה-בלתי-הגונה-פתלתלה זו מסוגלה ? יכולה ? עלולה ?
שמתם לב ? שמא הבחנתם ?
כי למכשלתנו ארשת פנים כפולה, מכופלה, נבוּלה, נפולה, אומללה.
מחד ממשלה חייכנית, צחקקנית, צדקנית, חנפנית, חנחנית,
יומרנית, כוחנית, נכונה למראית עין לכל פעולה
מאידך ממשלה חדלת-אישים, חסרת אונים, משותקת-מוחין, נעדרת תקווה.
חזון-יוזמה-עוצמה לחלוטין נטולה
יכולת ממשלתנו להחליט, לתכנן, ליישם,
על עמה לגונן, לשקם, לבצע, מנוטרלה כליל, אבודה, מבוטלה, משוללה.
מֶמְשֶלֶת מאובנת, מתנוונת, מתרוקנת, משועממת, נרגנת,
עד-כדי-כך עלובה, שֶלֶד-צֵל-עצמה, לא-ראוייה אפילו לטיפת חמלה.
מֶמְשָלָה אשר ממתינה, בלית ברירה אחרת, לבשורות איוב.
לתבוסתה הבאה. למפלתה.
מֶמְשָלָה אשר בלי להניד עפעף
מפקירה נתיניה עשרים וארבע שעות ביממה
מאלצת את אזרחיה ועַמָה לשתות יחדיו עמה,
כוס כישלון, כוס יגון, כוס תוּגָה, כוס תרעלה,
ללגום אותה עד תוּמָה.
מֶמְשָלָה אשר לנוכח פני המציאות, בנשמה ובלב,
מתפקדת כממשלת-זוועה, ממשלת-אֵימָה, חֲרָדָה,
ממשלת ישימון, ממשלת מדבר-שממה
ממשלת אשר כליל נעדרת טיפת בושה וכלימה.
ממשלה חסרת-מצפון, יסורים, חרפה, התייסרות, חרטה.
מֶמְשֶלֶת קלון, רמון, חקירות, זדון וזימה. ממשלת תולעה ורִמָה.
מֶמְשֶלֶת הולכַת שולל. מֶמְשֶלֶת כחש, כזב ומירמה.
מֶמְשָלָה אשר לכסאותיה צמודה מגנטית.
בתרגילי הישרדותה יצירתית להפליא, מקורית, פטנטית.
בכישלונותיה הכואבים, צורבים, דואבים, ממשלה אוטנטית.
בדרך-התנהלותה-תפקודה לגמרי אימפוטנטית.
התפוגגותה, התפוררותה, התרסקותה, התפרקותה
יום-יום מתרחשת לנגד עינינו,
אך אינה כלל פתטית.
מֶמְשֶלֶת בועה, יוהרה, ריקנות, ראוותנות, גאוותנות, חלחלה, אמתלה, מהתלה.
מֶמְשֶלֶת מלח על פצעינו, מֶמְשֶלֶת אסון, חרבון, חורבן, השפלה,
הצטדקות, התרפסות, חרדה, טלטלה.
מֶמְשָלָה אובדנית-סופנית-חֶרבונית-חורבנית.
מייגעת, מייזעת, משגעת, צולעת, מקרטעת.
בדרך-לא-דרך, בדרך-נס, מתנענעת.
מֶמְשָלָה ללא קורטוב בריא של טיפת הגיון או שמץ שיקול-דעת.
חיי-אדם עבורה כקליפת-שום ריקה, כפנים-תוכה של דלעת.
בהפקרתם היומיומית של אזרחיה, חיי-אדם מסכנת,
בכך מכשלתנו מתורגלת-מיומנת-מורגלת, מאורגנת, ממושמעת, מודעת.
לעיתים תכופות-תדירות, בליקוי מאורות, לשווא-לחינם, לא רק בשדרות,
בניר-עוז, ביד-מרדכי, בנתיב העשרה, באשקלון, באור-הנר,
בנירים, ברעים, בגבים, בכיסופים, בזיקים,
מפקירה אזרחיה, חיי-אדם ביודעין מקפדת.
כלום יש פלא איפוא , איך וכיצד, ממשלה שכזו,
על-ועִם שלל בעיותיה, כלל איננה מתמודדת ?
על דם אזרחיה פוסחת-מדלגת-רוקדת-שורדת.
על כל צעד ושעל, מצל עצמה בלבד, פוחדת. רועדת. מועדת.
האם ניתן כלל בממשלה רשלנית-שלומיאלית כזאת לבטוח ? לתת בה אמון ?
לשאוב ממנה תקווה ? עידוד ? עזוז ? אמונה ? ביטחון ? כוח ?
מאחריות אישית ממשלתנו בכל הזדמנות נסה.
על בני-עמה כלל לא חַסה. מישיבות-כנסת נעדרת - לחו"ל תכופות טסה.
מהתמודדות עם מציאות אמיתית בורחת. נמנעת. סולדת.
כלום ניתן לצפות שממשלתנו תגן על חיי א
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דורי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
תמרה. |
|
28/01/09 15:13
|
|
|
|
|
חֲנוּת מַכּוֹלֶת
מְנַהֲלִים הֵם אֶת מְדִינָתֵנוּ הקְטַנְטוֹנֶת, אֶת אַרְצֵנוּ הַפִּיצְפּוֹנֶת
כְּמוֹ אֶת מֶמְשָלְתָם-מַכְשֵלְתָם-מַכְשֵלְתֵנוּ מָשָל וּכְּאִילוּ הָיְתָה זוֹ חֲנוּת מַכּוֹלֶת.
חֲנוּת פְּרָטִית, מִשְפַּחְתִית, פִּינָתִית, שְכוּנָתִית, יוֹם סְגוּרָה, יוֹם פְּתוּחָה,
יוֹם יֵש, יוֹם אֵין, קֶמָח, אוֹרֶז או סוֹלֶת.
חֲנוּת מַכּוֹלֶת בָּה אֶפְשָר, לְעִיתִּים, מִפַּעַם לְפַּעַם, לִמְכּור אַף פְּסוֹלֶת.
תַּרְנגוֹל גָדוֹל פוֹסֵעַ-טוֹפֵף בַּחֲזִית חֲנוּת המַכּוֹלֶת,
צוֹעֵד הֲלוֹך וחֲזוֹר כְּשוֹמֵר-סַף, שְמַר-טַף
תַּרְנגוֹל אָדוֹם גָדוֹל, תַּרְנגוֹל מְגוּנְדָר, תַּרְנגוֹל צִבְעוֹנִי בַּעַל כַּרְבּוֹלֶת
מִדֵי פַּעַם התַּרְנגוֹל עוֹצֵר, מְנַקֵר, גַרְגֵר חִטָה אוֹ שִיבּוֹלֶת.
הַאִם יַצְלִיחַ תַּרְנגוֹל זֶה לְבַדּוֹ, בְּעַצְמוֹ, לִשְמוֹר אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת ?
לְהַבְטִיח אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְנֵי סְגִירָה ?
טַלְטֵלָה ? נְעִילָה ?
לְהַצִילָה מִמַפּוֹלֶת ?
לְהַגֵן עַל חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְּנֵי מְעַרְבּוֹלֶת ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה.
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
ניסים. |
|
28/01/09 16:50
|
|
|
|
|
הם תפשו, תפשו חזק מאד, את המדינה ואת אלוקים בביצים !
יש להם עתה את כל הסיבות בעולם, להיות מעצמם ואך ורק מעצמם מרוצים. מאד מרוצים !
את שמם, את עצמם, את אישיותם, את תועלתם, את נוחיותם אך בעיקר את אנוכיותם,
(לא תם הסיפור, אזרח טיפשון-פיצפון-קטנטון, לא תם....) הם סוף-סוף מריצים, מקבלים עבור זאת אינספור תמריצים
יש להם, אל תשאל אזרח קטן, אל תשאל : מכאן ועד להודעה חדשה קופה גדולה, קופה עצומה, קופה ענקית של שרצים
ביניהם לבין השמיים אנשים, גברים כנשים, אזרחים תמימים, אילמים, גלמים, אוילים, כסילים, מטומטמים,
כמותכם, כמותך, כמוני, כמותה, כמותם, כמותן, כבר אינם יותר (תודה לאל !) מפריעים, מפרידים, חוצצים
את לשד חירותו של העם, עם אדיש, מחריש, מביש, משריש, מתיש, הם עתה בחופשיות מוצצים
אז מה כבר יכול להיות אם בין כמה בריות קיימים לבבות אשר מרוב כעס וכאב מתפוצצים, מתרוצצים, מפוצצים.
יכולים הם עתה לגשת, לפרוש לכולנו כדייגי-דגים שותקים-מפרכסים-אילמים רשת, זה אכן בכלל לא מפתיע,
כלל לא מתמיה, באין כל מפריע, בעוד שמש על ראשם וראשנו זורחת-קופחת בעוד במרום מופיעה במלוא הדרה קשת פורחת
אפשר לגשת להגשמת משאת נפשם, הגשמת חלומם, שאיפת חייהם הן את דמותם בעזרת תיקשורת ממולחת,
אשר לשמור את תדמיתם המוצלחת טורחת, תיקשורת שכל נושא מפצחת, מורחת, תיקשורת נחונה בעזות-מצח,
אשר בקרב-עם גורמת לרוב חרדה, מתח ורתח, תיקשורת בעלת רבוי-פנים, שכחה, קהות חושים, נתח
יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, ללא לאות, בעקביות, ביסודיות, בנחישות,
טיפחו, מטפחים וסוף-סוף עתה הם גם מהווים חבורת-הבל, חבורת-זבל, אנשים טראגיים הנראים חברה' ליצים
את לשד שמחת חייו, קורטוב חיותו, תקוותו, ערגתו, כמיהתו, ציפייתו, חזונו, רצון הישרדותו של עמם
מזה זמן רב בחופשיות וביסודיות הם גוזלים, יונקים, שואבים, מוצצים
כל הצעה שכנגד, הצעה בעלת רצון טוב אשר אולי תוכל לתרום למלך עירום בגד,
במו הרמת ידיהם, בקולותיהם, השקת כוסיותיהם ב"לחיים!" חיש-מהר, הם מיד מפוצצים
נותרו רק עוד מתי מעט, אזרחים ספורים אשר מצייצים, למשמע חדשות-יום עדיין בכל-זאת קופצים
אזרחים משוועים, בכל לבם מקווים, שתמורה כלשהי תתחולל בכל זאת בעם, בקרב רוח עיוורים ועיוועים
תושבי מדינה בודדים בלבד צועקים גוועלט, חלקם בדיכאון שוקעים לאט, לאט, אך בטוח, בלאט
לשווא זועקים לשמיים אזרחים, מושיע בנמצא אין, נותר רק לרתוח ולחרוק שן
משיח לא הגיע, בסדום ועמורה של היום הכל פגיע, דומה כי ל"מנהיגים" כולם אות קַיִן - "נשיאים ורוח וגשם אַיִן"
אזרחים אשר את לא את דמם בלבד פוליטיקאים ניבזיים-פוחזים מפקירים, בקרנות מזבח נאחזים, אוחזים
בקור-רוח ומזג את אזרחיהם מקפיצים, כנפי-מתנגדיהם על ימין ועל שמאל ללא רחם קוצצים
וכמו פיטריות צומחות לאחר גשם, פיטריות רעילות, מסוכנות, מורעלות,
פוליטיקאים אנוכיים-מאוסים-נהנתניים-תועלתניים חדשות לבקרים מסביבינו צצות וצצים
במדינתנו פסה לחלוטין רוח, בין יונים לניצים אין, כבר לא קיים יותר עוד ויכוח
הולכים על בטוח. על מנת לנשום קצת ומעט אוויר, אולי הפכה נשימה חיונית לדבר שכוח, יש צורך דחוף במפוח
תאמרו מה שתאמרו, נֶפוֹטיזם, פרוטקציה, ויטמין ,Pנאד נפוח, אכן, לא רחוק מן העץ נפל התפוח !
פוליטיקאים ככלל הפכו להיות כולם מאד מעשים,
מחמת מיאוס, בחילה, תיעוב וסלידה מקרב-עומק-לב העם "נבחרינו" מוקצים
את מכוניותיהם ראית ? כלום לא תהית ? עד כמה יקרים כלי רכבם, ראוותניים ! נוצצים !
האם לנוכח תמונה זו השתוממת ? תמהת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ניסים.
|
|
|
|
|
|
|