|
|
|
דן מרגלית
מונחת לפני נתניהו הצעה יקרה מפז לנורמליזציה עם ערב הסעודית והוא מסכן את עם ישראל להחמיץ אותה ולהשאיר את החזית מול אירן פרוצה וחדירה
|
|
|
|
|
הרצל חקק
זה ספר שנכתב כדי לספר סיפור של אם, ובעצם זה סיפור של דור  מתברר, שאפשר גם לכתוב ביוגרפיה רוחנית, סיפור אישי של גיבורה שהיא גדולה מהחיים
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
המדיניות הישראלית הנוכחית כלפי חיזבאללה, מאז ה-7 באוקטובר 2023, מצטיירת מהבחינה האסטרטגית כמושכלת, בהינתן הנסיבות המתקיימות מאז לאורך גבול הצפון
|
|
|
|
|
עידן יוסף
ראש המטה המקצועי לשעבר של שרת התחבורה חושף במשדר "המקור" תמונה של ניהול לא ראוי בלשכת השרה, עם העדפה פסולה לכאורה של יישובים ופעילים על בסיס פוליטי תוך זניחת שיקולים מקצועיים רגב...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
שירקוש |
|
11/10/07 07:01
|
|
|
|
|
תַּחַת מַצָּעוֹ שֶׁל הלילה, משהו מתהווה על מצע לבן מתוח למיטת הדוברת, מצע מול מצע ממש כמו סנדוויץ מרוח חמאה משובחת עתירת מילים ובינות למילים מתעבר הלילה בתנוחה עוברית, הלילה הוא המצע והלילה הוא הרחם המכיל את העובר המתעבר בתוכו כאשר הלילה הוא גם הגוף הנם בתנוחה עוברית, כל החיים מתהווים לכאורה מתוך הלילה ואז במפתיע יזום (או בלתי יזום) מתגנבת לאווירה האינטימית שבכאן אורחת חצופה ומעפילה על האווירה הרומנטית בציפורניה הדוקרניות ולא די לה בזה, הפולשנית הארורה שלצורך העניין נקרא לה "צינה", עוד מעיזה לשייף ציפורן ולהעמיק את חודה לתוך בועה אירוטית. היא מומחית בלהרוס את רגעי הלילה העורגים לו. בהמשך הטקסט הצינה אף לוקחת פיקוד ומחליפה את הלילה בתפקיד בעודה מגלמת את משחק הדוכסית השתלטנית האובססיבית לפולחן התשוקות.
שיר שרמנטי למהדרין המתחכך להפליא עם המילים בכאן, בעודו ממולל את העלילה שבתוך העלילה החושנית כל כך ובשיני הארס לועס את העובר המתהווה ברחמו של לילה.
לקראת אמצע הטקסט, הדוברת מכניסה את עצמה לסיפור על ידי הלילית הלועסת מילים בסמוך לתנוך אוזניה, דימוי מבריק יוצא מין הכלל, מה עוד, שהדוברת יכלה להשתמש ביתוש או זבוב או כל חרק בעל כנף מעצבן כזה או אחר, אבל היא העדיפה לעשות שימוש ביצור זעיר מרושע ומושחת כאשר הלילה הפעם הופך לקהל הבוהה בהופעה בה מככבות הדוברת והלילית והלילה צוחק החוצפן, נדמה שההצגה מצחקקת אותו מאוד, זאת ועוד, הוא מחליט לעלות על הבמה ולהשתלב בהופעה ובאין מפריע לובש את הגלימה של השחקן הראשי.
הבית הנועל את השיר הנהדר הזה, מארח את הקורא בצל החיים האותנטיים, שם בין סמטאות אבן גבירול פינת ארלזורוב, מזדקן עוד לילה התאב לחיים.
כריש של שיר, בראבו !!!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שירקוש
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/10/07 18:03
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
טובה אור |
|
11/10/07 07:41
|
|
|
|
|
יופי של שיר, והתיאור האירוטי פשוט יוצא מן הכלל.
ההקבלה שעשית בין העבר וההוה פשוט מיוחדת בעיניי
כבר בתקו' התנ"ך הפליאו זונות להעניק את חסדיהן בדרכם המיוחדת, תיארת יפה את מהלך ההרפתקה הלילית של הזונה בין הסדינים בעבר, ובהקבלה למה שקורה היום. לא הרחק מכאן, ובין שורות הבתים בארלוזורוב, ואבן גבירול אל מול אוכלוסיה, ובלי בושה.
אהבתי מאוד את הבית האחרון, בו את מתארת זאת בדרך נפלאה:" לִילִית לוֹעֶסֶת מִלּוֹתֶיהָ
בִּתְנוּכֵי אָזְנָיו
בְּעִילוּסִין נִרְעָדִים חַמּוּקֶיהָ
וְהַלַּיְלָה צוֹחֵק בְּעֵינַיִם פְּצוּרוֹת
נוֹגֵס פִּטְמוֹתֶיהָ
עוֹרֵג כִּסּוּפָיו בְּמִלּוֹת אֵרוּשִׂין.
וְרַק בְּלַיְלָה תַּחַת מַצָּעוֹ הָאַפְלוּלִי
קְדֵשָׁה בְּפִנַּת אַרְלוֹזוֹרוֹבָה וְאִבֵּן גָּבִירוֹלָה
יוֹרֶקֶת נְעוּרָיו הַמִּזְדַּקְּנִים
שֶׁל לַיְלָה תָּאֵב
חַיִּים"
יהודית
שאפו על המילים, התוכן, והנושא המיוחד הזה שעלה ויעלה תדיר על סדר יומנו.
אוהבתותך
גאיה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
טובה אור
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
11/10/07 18:15
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
ענתי |
|
15/10/07 09:17
|
|
|
|
|
|
כמה חושני התיאור הזה. חן חן על העונג הצרוף. זה מה שנקרא ללמלא סימנים כתובים בחיים!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ענתי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
19/10/07 21:39
|
|
|
|
|
|
|