|
|
|
דן מרגלית
מונחת לפני נתניהו הצעה יקרה מפז לנורמליזציה עם ערב הסעודית והוא מסכן את עם ישראל להחמיץ אותה ולהשאיר את החזית מול אירן פרוצה וחדירה
|
|
|
|
|
חיים רמון
גלנט מתנגד בתקיפות לפתרון הישים של ממשל צבאי זמני, ותומך בתוכניות הזויות שלא יתממשו לעולם  אני חושב שהנזקים שגרמה התנגדותו לממשל צבאי העבירו את גלנט על דעתו ולכן הוא מעלה טיעונים ...
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
ביה"ד הארצי לעבודה דן בסוגיה שהייתה במשך עשרות שנים נטושה במחלוקת פרשנית וקרא למשרד הפנים לעשות סדר (ע"ע (ארצי) 58770-11-23 ריוא חטיב נ' עמותת עורכי דין למינהל תקין
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
המדיניות הישראלית הנוכחית כלפי חיזבאללה, מאז ה-7 באוקטובר 2023, מצטיירת מהבחינה האסטרטגית כמושכלת, בהינתן הנסיבות המתקיימות מאז לאורך גבול הצפון
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אבנר אברהם |
|
2/10/14 08:58
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ה.א |
|
2/10/14 09:21
|
|
|
|
|
|
חובה נוצרת לצורך מילוי זכות. חובת העיתונאי לדווח נובעת מסיבה מרכזית והיא זכות הציבור לדעת (סעיף 2 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות). העיתונאי הוא הכלי באמצעותו ממומשת זכות הציבור לדעת ועל כן חובתו לדווח, אך חובה זו אינה חובה בעלמא, זכות הציבור היא לדעת כוללת נושאים שיש בהם עניין לציבור והם האמת וכל האמת, ולא חל איסור לפרסמם (במקרה האמור חל איסור סוב יודיצה שאיש לא מתעמק בו) ואם היו פרטים משמעותיים שהיו ידועים אז, ואף אם היו תלויים ועומדים בדיון משפטי, ולא דווחו, הרי שנפגמה משמעותית זכות הציבור לדעת, לא קוימה חובת הדיווח, ומשהעיתנאי בעצמו אינו מקיים את החובה, אין מקום לציבור ולחברה להקל עליו בשל אותה חובה לכאורה אותה ממלא "בכאילו", ממלא כאשר דעתו האישית מהוה פילטר לפרטים אותם הוא מדווח, על מנת ליצור תמונה המתיישבת עם האג'נדה האישית שלו. ולמי שיש ספק הנה דבריה של אילנה דיין בשנת 2005, כחצי שנה לאחר האירוע סמוך לרפיח (מתור הערך סרן ר' בויקיפדיה): "האם הבעיה שלנו היא באמת האם המ"פ ירה או לא ירה עוד צרור בגופתה של הילדה? ...על זה תקום או תיפול שאלת טוהר הנשק של צה"ל? ואולי השאלה המשמעותית יותר היא האם צבא יכול לאורך זמן לפעול כך באוכלוסייה? האם אפשר לצפות מחיילים שנורא פוחדים למות לפעול אחרת. האם הדרג המדיני יכול לרחוץ בניקיון כפיו ולהפיל הכל על המ"פ? ...ניסיתי להגיד משהו וכנראה לא אמרתי אותו מספיק ברור. יצא כאילו אני שמתי את המ"פ על הצלב...אבל ברגע שהקשר מטרטר ונשמע הדיווח:'קודקוד מוודא הריגה', מתגמדים הדברים האחרים בכתבה. אבל אולי קודקוד וידא הריגה כי חשב שהוא מנטרל איום? אולי חשב שהיא עלולה להפעיל מתג של מטען? שהיא פיתיון? אלא שה'קודקוד מוודא הריגה' זה מה שנטמע בתודעה ואת זה הייתי חייבת להביא בחשבון. יצא שצלבנו את המ"פ וחייליו בזמן שרצינו להראות: שימו לב עד לאן הסיטואציה הזאת מביאה את כולנו"
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
2/10/14 10:38
|
|
|
|
|
|
לה.א.: יפה כתבת, ואני מסכים עם כל מילה, אבל לדעתי פספסת את העיקר כמובהר להלן. הבהרה לכולם: הסרן הועמד לדין כיוון שחיילים העידו שהוא ביצע "וידוא הריגה", ולאחר מכן זוכה (בין השאר) כיוון שהיו חיילים שהודו שהם שיקרו בעדותם. אלא שסולברג כתב שהיו חיילים שהודו שהם שיקרו לפני המשפט, ואילנה דיין ידעה(!) על כך, ואילו גרוניס כתב שהחיילים הודו רק במהלך המשפט. הנימוק העיקרי של גרוניס לתום הלב של אילנה דיין הוא שהיא לא יכלה לדעת שחיילים יודו לאחר שידור הכתבה שהם שיקרו, אבל לפי סולברג היא כבר ידעה זאת לפני(!) ששודרה הכתבה. אם סולברג צודק, כל הנימוק של גרוניס נופל, ברור שדיין פעלה בחוסר תום לב, וגם גרוניס שפשוט טעה טעות עובדתית בהירה וברורה היה מסכים שיש לחייב אותה. למיטב ידיעתי עד עתה אף אחד לא שם לב לסתירה הזאת בין גרוניס לסולברג, ובכך חשיבות המאמר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ה.א |
|
2/10/14 14:37
|
|
|
|
|
|
אהוד, אנא שים לב לדקויות. גרוניס לא אומר שהחיילים לא הודו שהם שיקרו, הוא אומר שבאותה עת ההליך לא הסתיים וכל עוד לא הסתיים גם אם הודו ששיקרו אין דבריהם הופכים לאמת באורח אוטומטי (אלא לאחר פסיקה שעדיין לא הייתה באותה עת). שתי האמירות, הן זו של סולברג והן של גרוניס יכולות (בדוחק) לדור בכפיפה אחת - מה שלא יכול לדור בכפיפה אחת עם כל אלה הוא דיווח עיתונאי מכוח חובה לכאורה החלה עליו, המשליך בוץ באדם, (לטעמ של דיין "צולב" אדם) לא בשל המעשה שהוא עשה, הרג ילדה (וכפי שמסתבר מתוך חשש לחיי חייליו עקב הבנה של איום פח"ע), אשר מחינה עיתונאית הוא הוא העיקר אך לטעמה של דיין איננו העיקר, וזאת בשל אג'נדה אישית שלה לגבי תועלתו או נזקו של ה"כיבוש". כאשר עיתונאי "מלכלך" על קורבן, קצין צה"ל, על מנת לקדם אג'נדה אישית שלו, ועל הדרך גם שוגה בפרטים המעצימים את הלכלוך, ולא מדווח על פרטים ידועים המקטינים את עוצמת הלכלוך, הוא איננו פועל בתום לב, לא על פי ההבנה הכללית של המושג תום לב, ולא על פי אף אחת מההגנות שבסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, והמבחנים על פי סעיף 16 לחוק, ודאי סותרים את הגנות תום הלב במקרה זה, לפחות חלקם . למעשה גם אילנה דיין צלבה את סרן ר' וגם השופטים בעליון צלבו אותו, זו תפסה עליו טרמפ על מנת לקדם אג'נדה אישית שלה בעניין ה"כיבוש", ואלה תפסו עליו טרמפ על מנת לחסל את ה"אמת לשעתה" ובפועל שניהם "דופקים את השחורים" על מנת לקדם אג'נדות חשובות להם, וה"לבנים" יוצאים צחים כשלג.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
2/10/14 16:05
|
|
|
|
|
|
לא רק שאני מסכים איתך, אלא אף במאמר הראשון שפרסמתי באתר זה, לפני כחמש שנים, כתבתי כמעט בדיוק אותו דבר. אם אתה רוצה להיווכח בכך, לחץ על המילה הבאה: כיבוש. אבל כאשר גרוניס כותב: "העובדה שחלק מעדויות החיילים היו כוזבות לא נתבררה באותו מועד אף לגורמי החקירה", לא יכול להיות שהוא יודע שחלק מהחיילים הודו בפני גורמי החקירה שהם העידו עדויות כוזבות. אני כמובן אינני יודע מי צודק, סולברג או גרוניס, אבל אין לי ספק בכך שאחד מהם פשוט טעה בתום לב, וזאת בניגוד לאילנה דיין, ששנינו מסכימים שהיא היתה רחוקה מתום לב כרחוק מזרח ממערב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ה.א |
|
4/10/14 23:04
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
צורי |
|
4/10/14 17:09
|
|
|
|
|
|
למען אילנה דיין במכבש השקר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צורי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
אידאית |
|
2/10/14 13:18
|
|
|
|
|
|
גם שופטי בית המשפט העליון שבויים ב"מה יגידו" אנשי התקשורת המקובלים בטלביזיה כמו אילנה דיין , רביב דרוקר ,רזי ברקאי ואמנון אברמוביץ .ברגע שאילנה דיין ידעה הייתה צריכה לפרסם באותה רמת תיקשורת שהסרן י' חף מכל פשע . מתוך הוגנות הייתה צריכה להתנצל בפנינו על הכתבה שלה . אך ההתנשאות שלה ממשיכה וחבל. שתהיה לה בקשת סליחה ביום הכיפורים .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אידאית
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
הערה קטנה. |
|
5/10/14 12:30
|
|
|
|
|
|
ולכן קטונתי מלהביע דיעה בשאלות המשפטיות, העולות ממנו. לעומת זאת, אבקש להתייחס למשפט: "מבלי להיכנס לשאלה האם אומנם הייתה מוטלת על דיין החובה לתאר את הנערה בת ה-14 שעברה מאות מטרים של דיונות חול בדרכה למוצב צה"ל בתור "ילדה קטנה... שהייתה בדרך לבית הספר"- . להתעקש לכנות ילדה בת 14, שהיא בכיתה ח' או ט' כ"נערה", זה מוזר. באם לוקחים בחשבון, שעם ישראל נוטה לכנות את חייליו, שהם מעל גיל 18, בכינוי:"ילדים", ההתעקשות הזו כבר מתחילה להריח מזילות בחייה של הילדה הזו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הערה קטנה.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
5/10/14 13:42
|
|
|
|
|
|
במאמר שפרסמתי על המשפט לפני כחמש שנים כתבתי: "במדינה בה מדברים על "הילדים שלנו המשרתים בצבא", ניתן לקרוא לנערה בת 14 בשם ילדה קטנה, אך בדרך לבית הספר היא לא הלכה." אם את מתקשה להאמין ששנינו חשבנו בדיוק אותו דבר, את יכולה לקרא את המאמר הזה באמצעות לחיצה על המילה הבאה: הפתעה. וחוץ מזה, אין כאן שום שאלה משפטית אלא עובדתית: האם חיילים הודו שהם שיקרו לפני מועד שידור הכתבה, ודיין ידעה על כך, כדברי סולברג, או שהם הודו רק אחרי שהתחיל המשפט, כדברי גרוניס. לא צריך להיות בקי בשום פרטים בכדי להבין את המחלוקת בין גרוניס לסולברג, צריך רק לדעת לקרא, ולקרא את מה שכתבתי בלי רגשי נחיתות בלתי מוצדקים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גם אני לא מכיר |
|
5/10/14 14:49
|
|
|
|
|
|
ולכן לא ברור לי כלום ואני לא יודע מי צודק. בכל מקרה, ההתעקשות של התקשורת העברית (שאולי אתה לא שותף לה) להתייחס לידלה בת 14 כאל ״נערה״, היא אכן זילות בחייה של ילדה ערביה. אם היא היתה יהודיה, היו כותבים שהיא ילדה, כפי שראוי לכתוב. זה גם לא משנה לדעתי אם היא הלכה לבית הספר או לא. שום ילדה קטנה לא צריכה לסיים את חייה בצורה כזו בכל מקרה, וגם מי שחושב שכל המעורבים שם פעלו כשורה (וכאמור, אינני קובע שבר בסוגיה זו), אם הוא אדם הגון, צריך להצטער על מותה בטרם עת ולא להשתמש בטרמינולוגיה מזלזלת. כידוע, לאופן בו משתמשים בשפה יש משמעות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גם אני לא מכיר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
5/10/14 17:53
|
|
|
|
|
|
על פי מילון אבן שושן, נער הינו "בן אדם בגיל צעיר... בערך בן 12-15". היא היתה בת 14, ומתאימה לכן להגדרתה בתור נערה, ובטוח שלא "ילדה קטנה". חוץ מזה, חשוב מאוד שהיא לא(!) היתה בדרכה לבית הספר, כי כשאמרה אילנה דיין שהיא היתה בדרכה לבית הספר זה היה שקר גס, ועל תום ליבה של אילנה דיין מדובר במאמר הנוכחי. ובקשר לצער, אני בכלל לא מצטער על מותם של מחבלים שבאים להרוג אותנו, ולא אכפת לי מה גילם ואיזו שטיפת מוח הם עברו לפני שהם יצאו למסע ההרג הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
זה תלוי בהקשר |
|
5/10/14 19:04
|
|
|
|
|
|
את ההקשר שלך, שמשמעותו זילות במות הילדה הזו. אנשים נוטים לרחם יותר על נער מאשר על בוגר ועל ילד מאשר על נער. כמו כן, לילד לא מייחסים אחריות בעוד לנער לפעמים כן. מהסיבה הזו, ילדים ערבים הם תמיד נערים ונערים הם תמיד צעירים בעוד שיהודי בוגר הוא נער, או אפילו ילד. אינני יודעת לאן הכה הילדה, אבל בכל מקרה היא לא היתה מחבלת ולא היתה צריכה למות. באשר לצער שלך, הסר דאגה מליבך. שום אדם הגון לא היה חושד בך, שלבך אינו גס ואטום לאבדן חיי אדם של ערבי כלשהו, ללא שום קשר לזהותו או למעשיו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
זה תלוי בהקשר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ויכוח מוזר, |
|
5/10/14 20:26
|
|
|
|
|
|
מספרות זולה, כאשר שני הרוצחים מדברים על החסרונות בביג מאק בזמן שהם אוכלים אותו בדרך לעוד רצח. ממה שהבנתי (לא ראיתי את הכתבה), המדובר בילדה בת 14 שנורתה למוות בעת שנשאה תיק של בית הספר והלכה ליד הגדר. לא ברור מה דיין רצתה מהילדה הזו דוקה כי כמוה נהרגים רבים כל הזמן, בכל הגילאים. זה גם לא נראה לי חשוב מה בדיוק קרה שם ומי אמר שקר או אמת, שהרי ממילא מדובר בבית משפט צבאי, שערך האמת בו דומה לזה שהיה במשפט דרייפוס, או במשפטי הרופאים בברית המועצות. הילדה הזו באמת מסכנה, אבל ההרג שלה אינו שונה מההרג שמבצע הצבא באנשים חפים מפשע רק מהסיבה שהם מתקרבים לגדר, כמו שהוא יורה בחפים מפשע בנסיבות רבות נוספות, וכמו שהוא עושה עוד הרבה מאד פשעים אחרים. רק במציאות חולנית כזו אפשר לכתוב ברצינות על ילדה קטנה שמתה סתם כפי שכתב הפרלסמן הזה: ״אני בכלל לא מצטער על מותר של מחבלים שבאים להרוג אותנו ולא איכפת לי מה גילם ואיזה שטיפת מוח הם עברו לפני שהם יצאו למסע ההרג הזה״. בחברה נורמלית, מי שכותב כך היה מוחזק כמפלצת. את ההרג והפשע הזה לא ניתן להסביר ולא ניתן להצדיק בשום צורה, לא באמצעות hasbara ולא באמצעות פסקי דין דמיקולו של בתי משפט צבאיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ויכוח מוזר,
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ה.א. |
|
6/10/14 09:11
|
|
|
|
|
|
נראה את כל אחד מהמגיבים ניצב במוצב גירית, הגזרה הכי מסוכנת והכי לא אנושית של צה"ל באותה עת, עם התראת פח"ע חמורה לאחר שהייתה חדירה למוצב סמוך, במהלכה נרצחו קצין ושני חיילים (וזאת כאשר הכותב המגיבים והח.מ שותים קפה ונהנים מן החיים) להלן התיאור מויקיפדיה "...כשבועיים לפני התקרית המדוברת בפרשה חדר מחבל למוצב השכן, מורג, ירה בחיילים והרג קצין ושני לוחמים. מאז העביר המודיעין התרעות ממוקדות על כוונות של מחבלים לבצע פיגוע דומה גם במוצב גירית. כתוצאה מכך ישנו חיילי המוצב בחדר האוכל המוגן מבטון ולא במגורים הבלתי מוגנים, ותוגברה האבטחה סביב המוצב.[1]
בבוקר 5 באוקטובר 2004, בשעה 6:48, זוהתה דמות בסמוך לסוללה המקיפה את רחבת הרק"ם של מוצב גירית, כשבעים עד מאה מטרים משער המוצב. ככל הנראה, חיילי הפלוגה שהיו אותה עת בעמדות התצפית התרשלו בתפקידם ולא צפו על המרחב בו נעה הדמות, וכך היא הגיעה כה קרוב לשער המוצב[2]. הדמות לבשה מכנסי ג'ינס, גופיה וחולצה וחבשה כאפייה לראשה.
למראה הדמות החיילים ירו לעברה ממספר עמדות, אזעקת חירום הופעלה במוצב ובמערכת הכריזה נשמעה הקריאה "מחבל במוצב".[3] בעקבות הירי השליכה הדמות תיק שחור והחלה לרוץ לכיוון מזרח. במהלך ריצתה נפגעה מן היריות שנורו לעברה ונפלה, שוכבת מאחורי תלולית חול, נסתרת מעיני חיילי המוצב.[3]...." חברים ניתן להתווכח עם אהוד בעניין השופטים, במחוזי,בעליון, אך הויכוח הוא לא על נערה או ילדה, הויכוח אינו אם היא הייה מחבלת או לא, ילד, נער בן 14 שפורץ, אפילו בתום לב, לכביש סואן, בחושך, סיכוייו לצאת שלם הם קטנים מאד, וודאי אין לתלות את האשם של פגיעה בכזה ילד בנהגים, אשר דוהרים כדין 100 קמ"ש על הכביש. השאלה היא שאלה שלנו, האם הדיווח היה מידתי, האם היה אמת, האם דיין פגעה בשמו הטוב של הקצין, האם הוא זכאי לפיצוי עקב הפגיעה, האם הייתה זו אמת לשעתה? האם דיין זכאית להגנה "עקב מילוי חובה"? והאם לו היה הקצין בן של פרופסור ממרחביה או של מנכ"ל בכיר מרמת אביב, הפרשה הייתה מסתיימת באופן אחר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
6/10/14 09:36
|
|
|
|
|
|
בהתחלה לא הייתי בטוח שזה הוא, אז עניתי לילד הזה. שים לב איך שפתאום אחרי שהילד הגיב (בתור ילדה) הופיעו תוך שעות עוד חמישה "מגיבים חדשים" שתומכים באילנה דיין ובפסק הדין, וזאת אחרי שבמשך שלושה ימים לא היתה אפילו תגובה אחת שתמכה באילנה דיין. אני מבטיח לך שבין אם הילד הזה הוא ערבי, ובין אם הוא יהודי, לצה"ל הוא לא יתגייס. - לחמאס אולי כן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אם הוא אכן ילד, |
|
6/10/14 11:09
|
|
|
|
|
|
מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז- ראוי שתלמד ממנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אם הוא אכן ילד,
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אני כמעט מסכים |
|
6/10/14 09:37
|
|
|
|
|
|
אלא לדון בקייס שהיה בפניו. הוא לא יכול ולא אמור לעסוק בשום דבר אחר. ויש בהחלט מקום להניח, שקצין יהודי, ובעיקר אשכנזי , היה מקבל פסק דין אחר. אבל זו לא הנקודה. המצב כולו חולה. החיילים שנרצחו לא היו צריכים להיות שם בכלל, ואז הם היו היום בחיים, וגם הילדה הקטנה שמסתובבת עם התיק של בית הספר היתה חוזרת לביתה בשלום, כמו הרבה ילדים וסתם אנשים אחרים, ששוטטו אל מותם המיותר והעצוב. אבל זה לא עניין לבתי משפט שדנים בתביעות לשון הרע, אלא לחברה כולה, שבה פרלסמנים יכולים להפוך ילדה קטנה, שתועה עם תיק על גבה ולא עשתה שום רע לאף אחד למחבלת שדמה מותר. בחברה חולה כזו דמה של ילדה תמימה, שהיא לא שונה במאום מהילדה שלי, לא רק מותר, אלא מיותר, ונשפך ללא טעם וללא סיבה בלי שכולנו נשאל את עצמנו לאן כל זה מוביל, מלבד לגהנום שחור משחור.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אני כמעט מסכים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הערה לסדר, |
|
6/10/14 09:53
|
|
|
|
|
|
גם מי שעשה את הכתבה, רוב אלה שצפו בה, עורכי הדין במשפט, ובעיקר השופטים בשתי הערכאות, שעליהם הוטל התפקיד לחרוץ דין. ככה זה בחיים. הביטוי- אל תדון אדם עד שתגיע למקומו, הוא אולי יפה וציורי מבחינה ספרותית, אבל לא ישים מהבחינה המעשית. אנשים שופטים כל הזמן את זולתם "בלי להיות במקומו", ושופטים אפילו הוסמכו על ידי המדינה לעשות את זה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הערה לסדר,
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
תשובה לפרלסמן. |
|
5/10/14 17:44
|
|
|
|
|
|
"כמסתבר, בעת הכנת הכתבה כבר ידעה אילנה דיין כי חיילים הודו בחקירתם במצ"ח כי שיקרו בתחקירים כדי לפגוע בתובע (עמוד 191). את זאת מנעה מן הצופה לדעת, בעוד שאת החשדות ההפוכים, כביכול גרם התובע לפקודיו לשקר לטובתו בדרך של הטלת אימה, הציגה לצופה בגאון.עיקרו של דבר, השמטת המידע כי החיילים שיקרו על מנת להפליל את התובע, או לכל הפחות כי זו טענתו של התובע, גורעת גריעה ניכרת מאמיתות הפרסום" (סע' 153).
ברישא הדברים מוצגים כקביעה שיפוטית, ואילו בסייפא יש הסתייגות, והדברים מוצגים אחרת. לכן צדק מי שנמנע מלבקר את פסה"ד מבלי לקרוא את הפרוטוקול ולהכיר את העובדות.
בכל מקרה, שום דבר פה לא "מעורר תדהמה". גם אם גרוניס הסיק מסקנה אחרת מהראיות (וכאמור, זה לא בטוח), זה במסגרת סמכותו כשופט שיושב בערעור.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תשובה לפרלסמן.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
5/10/14 18:46
|
|
|
|
|
|
אתה הרי מצטט בדיוק את הקטע שציטטתי, ומדובר על עובדה: הם הודו והיא ידעה. לא אמרתי שלגרוניס אין סמכות לכתוב שהאמת היא אחרת, אלא שאמת יש רק אחת - או שהם הודו לפני שידור הכתבה, או שהם לא הודו. אז מה בעצם אתה משיב לי? אני באמת ובתמים אינני יודע מהי האמת, אבל אני יודע שאמת יש רק אחת. אני מצטער על כך שעד עתה אף מגיב לא כתב מתוך ידע אישי מהי האמת האחת הזו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לא נכון. |
|
5/10/14 19:14
|
|
|
|
|
|
ואני הבאתי את כולו. מהקטע כולו לא ברור האם סולברג אכן קבע, שדיין ידעה שניתנו עדויות שקר, או שזו היתה רק טענה של הקצין. ולגבי האמת, אצ"ג היה משורר ואמן, ולכן קיבל את החופש האמנותי לכתוב כאילו יש רק אמת אחת, שמש אחת וירושלים אחת. בחיים שמחוץ לאמנות, לכל אדם החופש לפרש את הדברים כרצונו וליצור לו את "האמת" שלו. אפילו בתוך אותו הרכב שופטים, ששמא את אותם עדים וקרא את אותם מסמכים, יש לעיתים לכל שופט את "האמת" שלו, ולכן הדין יצר פרוצדורות מסודרות להכרעת דין בין "האמיתות" האלה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לא נכון.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אמת יש רק אחת, |
|
6/10/14 10:03
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתה צודק |
|
5/10/14 21:44
|
|
|
|
|
|
ולכן הוא מוציא איזו ציטטה חסרה מפסק הדין של סולברג ומהגג עליה מהירהורי ליבו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתה צודק
|
|
|
|
|
|
|