|
|
איני קורא ולא אשחית זמני בקריאת ספריו של עמוס עוז. זאת לאחר שקראתי כמה ספרים מפרי עטו, שמצאתים דלים ומשעממים, למרות שהביקורת פיארה ורוממה אותם. לאחרונה השווה דן מרגלית את עמוס עוז לעגנון - השוואה חסרת בסיס לחלוטין, שאיני מבין מאין באה.
להבנתי, עוז הוא לא יותר מסופר בינוני לכל היותר, אצטט את דברי אורי אורבך ז"ל שכתב: "ונוסף לכך עמוס עוז כותב ספרים משעממים" זאת במאמרו: "עוז לחנופה" לאחר עצרת החנופה שארגן העוז להתחנף ולקלס את שמעון פרס לאחר הפסדו למשה קצב. לדעתי, ראוי הוא יותר לאמירה שכתב חיים חפר על מפעלה הספרותי של יעל דיין: :"וספריה לפחות אלה הידועים בציבור, ראויים לכל היותר למחזור".
עמוס עוז, שונא ארץ ישראל, שונא מדינת ישראל, שונא עם ישראל, משת"פ האויב הפלסטיני ומתרפס אליו. ביום הגירוש מגוש קטיף רקד על הדם וכתב במאמר, שהשתרע על שני עמודים בעיתון ידיעות אחרונות, דברי בלע ושנאה נגד מגורשי גוש קטיף ושפך דמעות תנין על הפלסטינים המסכנים. (דברי בלע ומשטמה דומים כתב באותו גיליון גם יורם קניוק, זכרו לדיראון),
נוסיף את אמירתו, לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, שצוטטה לפני מספר ימים ע"י איל מגד בתכנית טלוויזיה, שהחדר בחולון שבו שכב פעם ראשונה עם אישה חשוב לו (לעוז) יותר מהכותל המערבי - כל אלה מראים בדיוק מיהו האיש.
יזהר סמילנסקי (ס. יזהר) היה סופר גדול, וראו מי זוכר אותו ואת כתביו? עמוס עוז קוטף פרסים מאת שונאי ישראל, הוא משחיר פני ישראל בחו"ל. ההזמנות שקבל משגרירויות ישראל היו לתת לו כבוד ולא להיפך. הוא לא שרת את ההסברה הישראלית בחו"ל אלא שרת את ההסברה והתעמולה של אויבי ישראל, הפלסטינים ודומיהם.
וכיום, כשהוא מזדקן ובדרך לשכחה הוא מנסה לחטוף עוד כותרת.
אולי יעמיד את עצמו לפרס נובל לשלום למעמד כשל חבריו: יאסר ערפאת ושמעון פרס.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
עמעד
|
|
|