|
|
כבוד הרב שכח את עשרת הדיברות:
מקורה של המצווה הוא בדיבר האחרון בעשרת הדברות: "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ."[1].
על פי הרמב"ם הלאו של לא תחמוד כולל את האיסור להוציא מן הזולת בתחבולות, ואף בתמורה כספית נדיבה, דבר השייך לו.
א. כיצד האדמות האלה שייכות לערבים. האם הם קנו אותן? איפה חוזה הקניה האם כיבוש מסוג זה מקנה בעלות?!
הפוסל, במומו פוסל: וכי ארץ ישראל לא נכבשה ע"י עם ישראל? יחזור כבוד הרב וילמד את ספר יהושע.
ב. גם לו הייתה זו באמת אדמה של מישהו אחר כדת וכדין, הרי נהוג במדינות מתורבתות, כולל במקומות אחרים במדינת ישראל, לא להרוס בגלל זה אלא לפצות כספית את הבעלים, כאשר ערך הבית הוא יותר מערך הקרקע, ויש לכך תקדימים רבים במדינתנו.
קודם כל הנאמר לא נכון, בלשון עדינה. צא ולמד על מה קורה בגבעת עמל ועוד מקומות. ולעיקרון, על פי הרמב"ם הלאו של לא תחמוד כולל את האיסור להוציא מן הזולת בתחבולות, ואף בתמורה כספית נדיבה, דבר השייך לו.
ג. יש כאן שאלה עמוקה מאוד ביחסים בין החוק למוסר. אם כך, זו יצירה אנושית, שאין לה קשר עם ערכים מוסריים או לאומיים. זו אפילו לא דמוקרטיה ישירה, שלכאורה מבטאת רצון העם. חוקים מתקבלים על-פי הסכמים קואליציוניים וקומבינות שונות.
לכן השאלה נשאלת מה לעשות כאשר הוא מתנגש עם מה שנקרא המשפטי הטבעי, כלומר המוסרי והלאומי.
"מה שנקרא המשפטי הטבעי, כלומר המוסרי והלאומי" – והיכן זה מוגדר? בדעתך האישית?
רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ.
כבר אז הבינו את חשיבות חוקי המדינה. כבוד הרב שם את דעתו מעל החוק, ואם כך כל שיקרה במדינה זה כל דאלים גבר...
"זה הכלל, במדינתנו לא נלך בנתיב עוולות אלא בנתיב אבות."
לא, כבוד הרב. אתה מטיף לעוולה רק כדי לקדם את דעתך האישית-אמונית, פוליטית.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
1 העם
|
|
|