|
|
ישמיש יקרי, שאלתך: "אם אחרי המלחמה מדברים על שלום? מדוע אחרי השלום מתכננים את המלחמה הבאה?" ==== שאלה זו נובעת מאינטליגנציה יתר בנושא מלחמה ==== אדם פרימיטיבי וחסר השכלה, יודע ש"מלחמה" היא פועל יוצא של רצון לכפות על היריב את הרצון של "הפרימיטיב" ==== לשם מעשה הכפייה כתוצאה של האלימות במלחמה, חייבים לשמר ==== שימור תוצאות המלחמה נעשת באמצעות אלימות מידתית, כך שהתנאים החדשים שה"פרימיטיבי" הכופה על האויב יקוימו כנדרש ==== ברור שהתנאים החדשים לא יהיו לרצונו של האויב, ולכן צריך לשים "חיל מצב" שישמור שהאויב לא יסטה מהנדרש ==== זו הסיבה שלאחר מלחמה חייבים להתכונן ליום בו האויב יגבה לבו ויחשוב להתמרד ==== יש מי שאומרים שרק אדם מאד משכיל (בעל אינטליגנציה מאד גבוהה) יכול להיות מספיק מעוות, כדי לחשוב ש"שלום" עושים "בהסכמת" האויב ==== אותם פרימיטיביים טוענים ש"שלום" בהסכמה, זו מהפכה שבה הטמטום גובר על השכל הישר, וההסכם בהסכמה - הוא כתב כניעה בו המנצח נכנע לחלש, והחלש והמנוצח כותב את התנאים בהם החזק חייב לקיים לטובת החלש (לדוגמה, הפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני של הפלסטינים עם ישראל) ==== שאלתך מלמדת שהצליחו להחדיר בנו "חשיבה אינטליגנטית" מהתרבות הידועה כתרבות מנוולת, של השמאל הבוגדני, שכוונתם "הפטריוטית" מוליכה את ישראל לתוצאה של הרס המדינה והשמדת העם היהודי ==== ==== סיכום: "שלום" עושים לאחר שהצבא הכניע את האויב, השפיל אותו, ואנס אותו לתנאים שטובים למנצח ==== ככה עושים מלחמות ורק כך עושים "שלום" ==== מאז ומעולם.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
בן נאמן
|
|
|