|
|
המושג "סינדרום אוסלו" הוא למרבה הצער מאפיין יסודי של העם היהודי. אין שום עם בעולם שמחלת השנאה העצמית נפוצה בו כל כך. האנטישמים שונאי היהודים הגדולים ביותר בעולם כיום הם יהודים - ע.ע. פיטר ביינרט, אילן פפה, נעם חומסקי, מיקו פלד ואליהם מצטרפים עשרות פרופסורים, "אנשי רוח" וסתם מפזרי הבל חם. בפועל החולים בסינדרום אוסלו מציעים לנו ניסוי שבו נקפוץ לנחל עם התנינים (או נכניס אותם לבריכה שלנו) מתוך האמונה שהם יפסיקו להיות תנינים ויהפכו לפילנטרופים אוהבי יהודים. או שלא, אבל אז מבחינתם גם לא יהיה אסון גדול, כפי שאמרה פעם חדווה רדובניץ בהיותה מנכ"לית הקרן להשמדת ישראל. ===== כדי להבין מדוע השמאל הישראלי איבד כל סיכוי לשלוט כאן אי פעם, יש להביא שוב ושוב את הציטוט של ברל כצנלסון שהיה איש שמאל כשהשמאל היה עדיין נורמלי, בנאום 1 במאי, 1936: “היש בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב־עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות־נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז’יק הרוסי. אכן, יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות שונות ל’שמד’! כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על־ידי יסורי העם ומשאת נפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של ‘עבדות בתוך המהפכה’, ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט.” ====== אף איש ימין לא יכול לבטא את הדברים טוב יותר.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
עובד 1
|
|
|