|
|
טיפוסים כמו חשין היו דנים בעירעור:
חזקת החפות
"תחת חיטה ייצא חוח ותחת שעורה באשה"
[איוב ל"א, 40 ]
אחת מהפגיעות הרעות של השופט מישאל חשין הייתה פגיעתו בחזקת החפות
בסיפרו המאלף של פרופ' אהרן קירשנבאום "הרשעה עצמית במשפט העברי" הוצ' מגנס תשס"ה, כותב המחבר: "למותר לציין שהכלל 'אין אדם משים עצמו רשע' הוא כלל הקובע יכולת משפטית, לאמור: אדם - מבחינה משפטית - יכול לשים עצמו רשע, ואסור לבית הדין לאפשר לו להרשיע את עצמו." (שם, עמ' 528).
בא השופט חשין, הנוהג להדר את פסקי הדין שלו, בין הייתר גם במובאות מהמשפט העברי, ונכשל כאחד ההדיוטות בהבנתו את הכלל הגדול 'אין אדם משים עצמו רשע' ובפזיזותו פוסק על סמך הפסוק הנ"ל:
[...] " ברגיל אין אדם משים עצמו רשע; קרא: אין אדם מודה כי עבר עבירה פלונית אלא אם עבר אותה עבירה. חוכמת-הלב לימדה אותנו , שאין אדם משים עצמו רשע במקום שהוא צדיק" [...] (דנ"פ 4342/97 - מדינת ישראל נ' אל-עביד).
חשוב מאוד להיכנס כאן לאי-הבנת הנקרא שלוקה בה השופט הנכבד; אי-הבנה המתבטאת גם בדברים שהובאו על ידו לפני ואחרי הציטוט דלעיל, אשר הוצא מתוכם אך נותר בהקשרם, וחובה לומר כי שופט זה הנוהג להתחזות לעוקר הרים, קירטע וכשל ונפל בפח של עצמו בעשותו במושג 'אין אדם משים עצמו רשע' שימוש הנוגד ניגוד מובהק את משמעותו בהלכה היהודית, ולמרבה הפלא הטעה לא רק את ההדיוטות אלא אף כמה מאלה היושבים על כס המשפט בערכאות התחתונות והבינוניות, אשר הושפעו על נקלה מפרשנותו השגויה ואף נאחזו בה בהכרעותיהם. [ראו לדוגמה: ביהמ"ש המחוזי תפ"ח, מדינת ישראל נ' קוזלי].
והנה, ציפור קטנה לחשה לי שלא רק הדיוטות ושופטים של מטה הוטעו ותעו והלכו כעִזים עיוורות בעקבות פרשנותו השגויה של חשין ונפלו בפחו, אלא אף אלה שהשופט חשין ישב לצִדם בבית המשפט העליון, ובראשם נשיאו לשעבר בכבודו ובעצמו.
מבחינה פסיכולוגית, פרשנותו של חשין בעניין ההרשעה העצמית היא אווילית עד כדי כך שלא רק פסיכולוגים אלא אף אלה הבקיאים בהלכה היהודית וביחסה להפללה העצמית, אשר דברי חשין יוצגו לפניהם בלא ציון שם אומרם, עלולים להסיק שמדובר בבור ועם הארץ פשוט וגס ולא באיש רם מעלה, אשר שיגעון גדלות שהוא לוקה בו לכאורה פועל באופן סינרגטי עם פירחחותו, פזיזותו ותזזיותו.
וכה סביר להניח שהסינרגיה הקטלנית הזאת פועלת לא רק בשעה שרם המעלה הזה חורץ את לשונו באמצעי תקשורת המוניים ומקצץ בה ידיים ורגליים של משפטנים שדעתם שונה מדעתו, אלא פעלה גם ביושבו לחרוץ דין שחור על גבי לבן ולהכריע גורלות, רחמנא ליצלן.
מן הראוי לציין שמבין השופטים העליונים, דומה שרק השופטת דורנר לא נפלה בפח שבו נפל והפיל השופט חשין את עמיתיו לכס המשפט, לפחות במקרה זה.
|
|
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
ע. סובול
|
|
|