|
|
מה גרוע יותר? - מפלגה גדולה שיש בבה מגוון דות ועמדות רחב, אבל מנגנון דמורטי אפקטיבי שיודע לסנן אותן או לתמצת אותן לכלל מצע "משוקלל" משותף, שמאושר בדרך דמוקרטית במוסדות המפלגה ושאיתו היא הולכת לציבור לבקש את אמונו. או,קבוצה גדולה של מפלגות בינוניות וקטנות (ומה שביניהן), שאינן דמוקרטיות, אינן מסוגלות להגיע להכרעות משותפות רחבות ומביאות את המחלוקות איתן לכנסת לקואליציה ולממשלה, ושם מנסות להכריע, כשההכרעה תלויה בגורמים פרלמנטריים נוספים במערכות לוביסטיות ובשאר ירקות שרוב תהליכי קבה"ח בהן מתקבלים מתחת לשולחן ובחדרי חדרים?
אני בעד הדרך הראשונה.
יצירת דרך זו מחייבת אירגון מתאים וחינוך שחלקים עקריים שלו חסרים בכנסת ישראל ובוודאי גם במפלגות.
אם אנו מסכימים שאור השמש הוא החיטוי הטוב ביותר נגד זיהומי שחיתות, מניפולציות וקמפיינים של שמור לי ואשמור לך לכל רוחב הקשת הפוליטית, גם כאן עדיפה השיטה הראשונה.
נוצרה עתה, בגלל תהליכי שיוני ממושכים, הזדמנות לשידוד מערכות והחזרת כבודן של הדמוקרטיה והכנסת כנציגת הריבון, למקומם. חייבים לנצל זאת. זהוראשית תהליך הריפוי הלאומי.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|