|
|
יופי שלמה. אישרת בדיוק את טענתי. זו ההמצאה הגאונית של אהרן ברק: לצורך פסילת חוקי הכנסת יש לנו חוקה אבל אם רוצים שנבחרי ציבור ימנו את השופטים - פתאום אין חוקה. תמהני אם קראת את המערכון של אפרים קישון על משחק המספרים שלו עם ידידו הדמיוני ארבינקא. המשחק מבוסס על כך שכל משתתף חושב על מספר, ומי שחשב על מספר גדול יותר הוא הזוכה. קיצור העניין הוא שארבינקא ממציא בכל פעם מונח חדש שמי שמכריז עליו מכפיל את המספר שלו, מוריד בחצי את המספר של היריב, מוסיף 500 למספר וכו', וכך הוא זוכה תמיד. בסיבוב האחרון ארבינקה מכריז על המספר שלו (10) ואפרים המסכן פולט מספר אסטרונומי, אומר בשרשרת את כל מילות הקוד ובא לאסוף את הכסף, אבל אז ארבינקא מכריז "בן גוריון" ולוקח את כל הקופה. הוא מסביר אז בסבלנות לאפרים הנבוך שהראשון שאומר "בן גוריון" לוקח את הקופה בלי קשר ליחס המספרים, אלה חוקי המשחק, מה לעשות. ולמה הרחבתי וסיפרתי כל זאת? כי כך בדיוק פועל אהר'לה/ארבינקא ברק. הוא תמיד ממציא מילות קוד שיעניקו לו את הניצחון: פרשנות, פרשנות תכליתית, סבירות, מידתיות, דמוקרטיה מהותית ולבסוף מילת הקסם צ'יריבימבום, שקובעת שלא משנה מה נאמר או לא נאמר בחוק, סבירות או לא סבירות, מידתיות, לא מידתיות - השופט לוקח את כל הקופה. אז נניח שבג"ץ רוצה לדון בחוק יסוד (חוקה), דבר שבית משפט עליון אינו יכול לעשות בשום קונסטלציה שפויה או מדינה נורמלית. אז נוסחת הקסם שהמציא בג"ץ היא "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", שברגע בו הוא מוכרז הוא מאפשר לשופטים לבטל או לשנות גם חוק יסוד למרות שהם אמורים להיות כפופים לו. ומה הפירוש המילולי של "תיקון חוקתי שאינו חוקתי"? נכון: צ'יריבימבום (או בן גוריון או הוקוס פוקוס, כיד הדמיון הטובה על הוד מעלתם יושבי האולימפוס המשפטי). אפשר להרחיב כאן להרצאות שלמות, אבל חושבני שהבנת את העקרון, וזה רק קצה הקצה של הבעיה.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
עובד 1
|
|
|