|
|
''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים''. נעמי אונגר אמא של ניצן ז"ל אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים, בספרה ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות.
''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצְתָה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם. ...ברור היה לי שהם לא בסדר אבל ברור היה יותר שהאחראים האמיתיים לא יושבים אתם על הספסל. היה ברור שהמערכת מגלגלת את האשמה על אנשים בדרגת סרן, כשהבעיות הן ברמת ניהול של תא"ל. כגודל הכאב היה גודל הכעס. אני חושבת שאת עיקר הכעס צברתי כלפי התובעת. עיסקות-הטיעון הרתיחו אותי. איזה מסר מעבירים על-ידי עיסקות אלה לציבור ולצה"ל...?". איילה, רעייתו של רס"ר רמי כץ ז"ל אשר נהרג באסון צאלים הראשון.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
אך איש אינו לוקח זאת, חלילה, ברצינות יותר מדי חמורה
באשר להמשך קידומם הצבאי, אין ספק,
כי לא יחלוף יום והם יקודמו בדרגה ובתפקיד במהרה... ! ! !
המוות. השכול. היגון. הכעס. האבל. הסבל. הזעם. הכאב. עובדה גמורה. חתומה.
גדשה הכוס. הגיעו מים עד נפש. פקע כיס המרה.
כלום ''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' מתיימר להיות מס-מתק-שפתיים ? קלישאה ? אמירה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לא לחינם פרקליטות המדינה (העורב)
על הפצ''ר (הזרזיר) שפע הלל ושבחים מרעיפה, מעטירה
צה''ל ניצח ! ניצלה (בנס?) מדינה !
לשבט או חסד ייחרץ בעתיד גורלה או דינה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לכל היותר, יגישו שוב כמה הורים שכולים עוד עתירה לבג''ץ, שִגרה של עוד עתירה...
מנהיגות הצבא עם קציניה לעולם לא מחמירה...
ערך שמירת החיים צונח. יורד. נופל נפילה חופשית. מדרדר ומוּזל. מתחסל במכירה.
''כי במותם הם ציוו לנו את החיים...''. יחרוק תקליט ישן. אך יש צורך להמשיך בשמירה.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' כמה נכון, כמה כואב וכמה מעצבן ל''ת
לאפס שואף היום ערך חיי-האדם בצבא
באוצר מילות צה''ל לא קיים מונח המגדיר בוודאות מַהוּת אחריות אישית
אך יש במילון מושג המסביר מהי:
רשלנות פושעת. נמנעת. מיותרת. נמהרת. ארורה. טיפשית.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מבחינת הצבא, עובדה זו, בהחלט מספיק מרתיעה !
זורים חול לבריות בעיניים. משלמים מס מתק שפתיים.
דובר צה''ל מודיע: ''התאונה הבאה תתרחש'' בעוד שעה ? שעתיים ? יומיים ? שבוע ? שבועיים ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מאין ולאן הולכת את, משתרכת, בכבדות מתנהלת לך, השיירה... ?
רשימת חללים מתארכת... מלאכה מפרכת... חזיון שווא ? כלום אמנם, אכן, באמת ''אין ברירה'' ?
זר פרחים. רגבי עפר. אדמה. את חפירה. רב. פסוקי תהילים. אותיות נשמה. ''קדיש''. ''אל מלא רחמים''.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
צפרירה
|
|
|