|
|
עַרְמוֹנִים מִן הַאֵש
בית-מִשְפָּט עֶלְיוֹן אשר מצפה או מבקש
כי אב שָכּוּל או אֵם שָכּוּלָה יוציאו עבורו את העַרְמוֹנִים מן האֵש...
הוא בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן שאת יִצְרוֹ לא כוֹבֵש
מוּג לֵב... את שְמוֹ, מַעֲמָדוֹ וכְּבוֹדוֹ מְבַייֵש !
בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן, שמתפקידו מְנסֶה-מִשְתדֵל לְהִתְחַמֵק
הוא בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן שבנושא כלל אינו רוֹצֶה-מעוניין להתעמק
כמו מָנוֹע שוֹרֵק וחוֹרֵק... מִשְתַּנֵק... סוֹף-סוף מִשְתַּתֵּק.
את שְאִיפוֹת החוֹפֶש, הדְרוֹר, המוּסָר, האֱמֶת וְהצֶדֶק בְּקֶרֶב הדוֹר, שוֹלֵק, מוֹלֵק וחוֹנֵק !
בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן שמלכתוב פְּסַק-דִין משתדל להימנע
הוא בית מִשְפָּח עָגוּם ועָצוּב, עָלוּב וכָּאוּב, מיופייף, מְזוּייף, מתנהג כמו בַּת-יַעֲנָה.
מערכיו מְרוּשָש. מְנוּוָן, מְרוּחָק, מְשוּתָק, מְנוּתָק, מְקוֹמֵם, חֲסַר-תַּקָּנָה.
בפסיקותיו הֲפַכְפָּך, משנה אוֹפְיוֹ וצבעיו כְּמו זִיקִית...
כְּמוֹ מֶזֶג אֲווִיר מעוֹנָה לעוֹנָה... מְקוֹמוֹ ברפּוּבְּלִיקָה של בָּנָנוֹת...
לא, חָלִילָה וחָס, במְדִינָה המתיימרת להיות מְדִינָה נְאוֹרָה !
בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן מְיוּסָר, מְלא-מַכְאוֹבוֹת ויְדוּע חוֹלִי
גוּף חֲדַל-אִישִים, חֲסַר-אוֹנִים, שוּלִי-גְּבוּלִי, המהווה עומס ועוֹל לעמו, לעצמו ואף לי
שִטְחִי ורָדוּד, אָבוּד, יָרוּד ומָרוּד, מָרוּט ושָדוּד, בינוני-ממוצע...
האם זה לא ייגמר לעולם... ? ענני-נא... הוֹי אֵלִי !
קוֹרְבָּן הנכנס לתוכו יכול רַק לזְעוֹק ולִצְעוֹק: ''...אוֹי לִי ! ...אוֹי לִי ! ...אוֹי לִי !''
בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן אשר אינו מוכן להתעמת כלל עם רמטכ''ל
הוא בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן, דַּל, עָנִי ואֶבְיוֹן, לוֹקֶה ונִקְלֶה, נִבְזֶה, מוּכֶּה-גּוֹרָל ואוּמְלָל
צִידְקָתוֹ, מוּסָרוֹ, יישוּתוֹ – כָּל כּוּלוֹ הִנוֹ מְשוּלָל
והוא עֶצֶם מעצמותינו... בָּשָר מבשרינו... איך וכיצד כך נהיה מְחוּלָל ? ? ?
"מי שרוֹדֵף אַחֲרֵי הכָּבוֹד... הכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶנוּ..." יאמרו לנו חז"ל
ואנו נפְטִיר... בבית-המִשְפָּח העֶלְיוֹן...
לזַלזַל אַחֲרוֹן שצָנַח...
מָה חֲבָל...
ז"ל !
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|