|
|
המרוץ לראשות לשכת עורכי הדין החל, וכבר שבעה מועמדים מייחלים לתפקיד. לזכותו של אחד מהם ייאמר, שמטרתו לפרק את הלשכה מהיותה גילדה סטטוטורית. השאר נושאים עיניהם בשקיקה למבול הכספים שעומד לנחות על הנבחר המאושר. אם תשאלו את שלמה כהן, היו"ר הפורש, הוא יענה בענווה שהתפקיד כפוי טובה. אין זה פלא מאחר ואישיותו הכוחנית, ודרכיו הדורסניות השאירו שובל של אודים מעשנים באדמה חרוכה.
לא לשווא נטען נגדו שהוא הוביל את הלשכה לשורת מאבקים משפטיים שהדיפו ללשכה ריח רע של סיאוב. שלמה כהן התכתש עם מחוז תל אביב על חלוקת כספים, כרת דילים עם חברות ביטוח מועדפות, הגדיל את ההוצאות והמנגנון, נלחם בארגון המשפטנים היהודיים (עד היום לא ברור למה), התסיס את החברים בהתבטאויות פוליטיות, והפך את הביטאון המשפטי לשיר הלל לעצמו, להגיגיו ולתמונותיו החייכניות.
מסתבר שהמעמד מתגמל. הנה דוגמא מלפני שנה. קונסורציום מחזיקי זכויות יוצרים ביצירות מוסיקליות זרות חיפש בפברואר 2006 ייצוג משפטי על מנת לתבוע גוף תקשורת גדול וידוע בגין הפרות זכויות יוצרים במדיות חדשות כגון באינטרנט ובטלפון סלולארי. הקונסורציום פנה למספר עו"ד ידועים בתחום וקיבל שש הצעות מחיר שבין 10,000$ ל 20,000$. עו"ד שרה פרזנטי, מי שכתבה את אחד הספרים המובילים בתחום ביקה 20,000$. מבלי הנד עפעף, עו"ד שלמה כהן דרש לא פחות מסך של 80,000$ עבור הענקת שמו לתיק. כיצד אם כן ניתן להסביר את הפער? מה הוא הערך המוסף שמקבלים במשרדו של כהן? וזאת עוד בתיק שבו הסיכויים לגבייה גבוהים ביותר. אם מישהו יסכים ללחוש את התשובה באוזן לא לציטוט, ייאמר שבתמורה לטבין ותקילין של דולרים מרשרשים, יקבל הלקוח עו"ד שידוע ביכולתו למרר את החיים לצד השני, ולא יהסס להפעיל את המנגנון לנפק חוות דעת מוזמנת מאחת הוועדות בלשכה, על מנת לפתוח במסע הכפשות והדלפות שיצדיק את חופן הדולרים שביקש. אכן נעימים ומרופדים חיי היו"ר.
לא פלא שהחתולים מזילים ריר מול קערת השמנת המדושנת. אלא שעם בואו של שלטון העריצות והשררה לסיומו, מן הראוי להפיק לקחים ולנסות מתכונת שונה. חוק לשכת עורכי הדין הוא בן 45 שנים. הרוחות הרביזיוניסטיות לא יזיקו. כל הפעילות המבורכת של הועדות יכולה להתקיים גם תחת כנפיה של לשכה בלתי כפייתית. את פעולות הרגולציה והפיקוח ניתן להפקיד בידי משרד המשפטים. לחלופין, מה רע במסלולי בחירה? לא צריך לשנות את החוק בשביל זה. מי שיבחר במסלול א' ישלם דמי רישום בסך 100 ₪ תמורת סל הבסיס המעניק רישום, פיקוח ורגולציה. מי שיבחר במסלול ב' המורחב ישלם הרבה יותר, אבל הוא יוכל לאכול בורקסים בועדות, לבלוס טובלרונה בהשתלמויות באתרי סקי צרפתיים, ולקבל כל חודש את ביטאון הלשכה פראבדה בשקית ניילון בלתי מתכלה. חבל רק שאי אפשר להניח את ביטאון לשכת עורכי הדין בטרקלין המשרד, מפני שהלקוחות פשוט ישתעממו.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
newsfine
|
|
|