|
|
תאמין בצדקתך ואני אאמין בשלי. טענתי היחידה כלפי מאמריך שעוסקים בשופטים, היא הנאיביות והתלישות העצומה מהמציאות, שקורנת מהם.
אף אחד במדינת ישראל כבר לא נופל מהכסא, כששופט א' מאשים את שופט ב' באי דיוקים. נכון, כולנו היינו רוצים שופטים ישרים כסרגל בבית המשפט, אבל מה לעשות, שזה לא תמיד קורה? אין זה אומר, שצריך להשלים עם המצב. אבל צריך להבדיל, בין טענות שנטענות כלפי שופט על רקע סכסוך אישי גרידא לבין טענות מהותיות, שנטענות כלפי חוסר היושר שלו במישור עבודתו.
ההתייחסות שלך לשופטים, כמי שחייבים להיות זכים כשלג בכל אספקט של חייהם, צחים וטהורים ושקופים היא פשוט אבסורדית. ויוצרת כלפי מאמריך התייחסות צינית. צר לי, אין לי רצון לפגוע בך, אבל זה כך.
לי לא מפריע, אם שופט הוא אדם לא מושלם- כי אף אחד לא מושלם- כל עוד הוא עושה את עבודתו המשפטית ביושר, בהגינות ובתבונה. מצדי, שיבגוד באשתו ואפילו שיתנכר לילדיו. זה עניינו האישי. העיקר, שיהיה ישר וצודק ואנושי בהחלטותיו השיפוטיות.
התנהלות של שופט ושל כל עו"צ בכיר בפן האישי מעניינת אותי, רק אם יש בה סממנים של עבריינות פלילית או פגיעה במינהל התקין או בטוהר המידות. או בשלושתם. אם יתברר, למשל, שבקנשטיין במסגרת הסכסוך שלה עם השופטת שריר, העלימה מכתבים, או הדיחה אנשים לשקר לרעת השופטת שריר, זה יעניין אותי מאד. ויכול להיות, שהיא עשתה דברים כאלה או דומים להם. אינני יודעת. אבל זו האבחנה שאני עושה בין עניינים מהותיים לעניינים טפלים, בכל הנוגע לשופטים. אולי אני טועה, אבל זו דעתי.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ.
|
|
|