|
|
למיטב ידיעתי אין ראיה להאשמתו של יראון, כי לשופטי בג"ץ "חשבון" עם ועדת וינוגרד או עם מי מחבריה (ולכן היה מוטב לו להימנע מהאשמה כבדה זו). ואולם, די בכך שפסק הדין, שבו חויבה הוועדה בפרסום הפרוטוקולים לאלתר, הוא פסק-דין לא-חכם. פסק הדין גדוש באמרות בדבר חופש הביטוי, זכול הציבור לדעת והצורך ב"זרימה חופשית של מידע". הקורא עלול לחשוב, כי מדובר בפרסום פרטי הרומאן שבין בר רפאלי ודה-קאפריו, שצהובונינו אינם חדלים מלפרסם, ולא בעניינים שבהם האיפוק, ההשתהות, השיקול-מחדש והכיסוי הם חיוניים ביותר.
אולי כדאי שהממשלה תפרסם, לאלתר ובאורח קבוע, גם את הפרוטוקולים של דיוני המפקדות של שב"כ, ה"מוסד", מטכ"ל ואמ"ן, ולהשלמה גם את תוכניות הפעולה של מטה חיל האוויר. מובטח לנו כי בכך תגבר הזרימה החופשית של המידע ברחובותינו, חופש המידע יהיה משוחרר ממגבלות ובעיקר יגבר חופש הביטוי, במיוחד זה של אויבינו.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|