|
|
אלא בתזמון שלו - לפני פרסום דו"ח הביניים.
בג"צ כאילו עומד עם שוט על ראשה של הועדה, מביע לכאורה חוסר אמון בשיקול דעתה, ודוחף אותה לפרסום חפוז של העדויות.
לפרסום החפוז מספר מגרעות:
1) הוא מעמיס מאד על הועדה, באשר הצנזור ודאי מחווה דעתו על מה שאסור לפרסם, אך הועדה חייבת לעמוד על המשמר שמה שראוי להיות מפורסם אכן מספורם, וכך נפגעת עבודת הועדה ובכך נפגעת משמעותית זכות הציבור לדעת, כי צנזורים י לנו המון וועדה יש במשורה.
2) החיפזון עלול להביא לחשיפת סודות בטעות.
3) המעמסה הזו, שלא תוכננה מראש לעת הזו, עלולה לדחות את מועד הפרסום של דוח הביניים.
כך שמבלי הצורך להכנס כלל ועיקר ל"פוליטיקות", הבג"צ טעה טעות בשיקול הדעת בכך שהתערב כל כך עמוק.
כל עוד הועדה לא הוכיחה אחרת, היא בחזקת ישרה וכשרה, לנו יש סבלנות, ולא תיפול שערה משערות ראשנו אם קודם יפורסמו מסקנות הביניים, ובין שלב זה ושלב המסקנות הסופיות, תמצא הועדה זמן לשבת בנחת ובשיקול דעת, ולפרסם את הראוי והמותר לפרסום.
ובעניין עצם פרסום העדויות, די לנו מאלה הפוחדים משקיפות, והפוחדים מדבר אמת, יקום מי שיאמר או יחשוב שהיה מעיד אחרת לו ידע שעדותו תפורסם, ויילך הביתה כבר עכשיו.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
א.ה.
|
|
|