|
הפּור נָפַל
בקיבוצים, בכפרים, במושבים, בערים, ברחובות, בכיכרות, בחוצות
שחות עתה בריות, שחות זו לזו, שחות-אומרות כי אכן הפור נפל, נפול נפל
הקיץ הקץ, בא סוף-סוף גם סוף ל"מנהיגותו" של אדם כה לא-אחראי, נבל,
"מנהיג" קל-דעת, מתחמק ומשתמט, חלקלק-חמקמק, בורח-סידרתי מאחריות, שפל
איש אשר על עצמו שבחים רבים הרעיף, בלי תעריף, בתהילה (ללא תפילה) היה מלא,
אדם כַּלֶה, כּוֹלֵא, הוזה, הזוי, בזוי ומתבזה, בַּלֶה ומתבלה
אשר חיים של אחרים בקלילות, קלי-קלות, דרס, גרס, הרס, כִּלָה ומְכַלֶה,
אדם נִקְלֶה, נִבְזֶה אשר את הישרדותו מעריצותו שואב, מרודנותו דוֹלֶה
על אש קטנה את יריביו צוֹלֶה
אין ביטחון כלל לפיכך, כי אם ימשיך בכך, יגרום לאזרחיו
לא רק לשאט נפש כה עמוק, לבחילה, לגועל, ליסורים ולמפח
אלא נישמתו אף עלולה על גחלים לוחשות בגיהנום, רחמנא ליצלן, להִיצָלֶה
ולא יהא גם מי שאז יאמר, אחרי ככלות הכל, ברחמים ובחמלה גדולה, אִלְמָלֵא ואִילוּלֵא
אדם עריץ, פריץ, אשר מעטפות מלאות דולרים, שטרות ירקרקים, מרשרשים,
(משל שופטינו, לא רק אזרחים במדינתנו, היו והנם לחלוטין עיוורים, חרשים, טיפשים...)
בכל חלקה טובה במדינה ניתן, אפשר היה, כמסתבר, לחלק ולהפיץ
שטרות בתוך מעטפות אשר שימשו-היוו עידוד, מקור-חיים, פעילות, תמריץ
אדם אשר את המנון אישיותו לכל כיוון ועבר בלי-כל-רחם השפריץ,
את ממשיכי דרכו תמצא היום בשפע ב'קדימה'
(אם לא טסו בינתיים לחו"ל ומתגוררים על חשבונו של האזרח והבארון בריץ')
על מנת להתבונן בהם, בממשיכי מורשתו, מסורתו ותרבותו
אין צורך להציץ דרך חרך צר, אף לא דרך חריץ
אותם לבלי-סוף, בהמוניהם, בשרשרת ארוכה, נמשכת, מפותלת-מתפתלת,
"מנהיגם" בהצלחה מלאה משריץ
את עמו אשר תחת התבזות, התנוונות, התרוקנות, התפוררות שלטונו ומשטרו מכל תוכן, התפרקות מערכים, מוסר, אמת וצדק, מכל קורטוב זהות, מכל שמץ של מהות
בהשראת והשפעת "מנהיגותו" אותה ניתן רק לתאר כפורקן עול מוחלט והשתוללות
הריץ, המריץ, ממשיך בעקביות עדיין עול-אולמרט בשעטתו ובדהרתו להתיש ולהריץ
עמו התם, המיוגע, המיוזע, עם שאנן, שתקן ומנומנם, עם אדיש, מחריש, בלתי רגיש
עם אשר אינו מוכן להתעורר, את גורלו לקחת בידיו,
טרם שעל ראשו קשות ונמרצות יכוהו 'טְרַח!' במרץ בפטיש
עם אשר בתוקף מסרב וממאן עם האמת והמציאות להתעמת,
לעשות בבאלאגן קצת ומעט סדר, לנסות להתחיל מן היסוד לברר, לא רק לדבר ולשנורר
עם אטום, שבע-נחת וטימטום, מדושן ומקומם, אחרי מיקסם שווא הולך שולל, אומר אמן
עם אותו "מנהיג" השְפִּיל בְּשְפּיל, דיכא, אמלל, עולל, חולל, התהולל והתעולל
גרם לאבל רב, כאב נורא, יגון עצום, מי יאמוד עתה עומקו של סבל ?
|
|