|
|
בניגוד לרב התגובות שנכתבו, אני מעיד על עצמי שאני מעריך את אילנה דיין, במיוחד אני מוקיר את מסירותה רבת השנים לצה"ל (גלי צה"ל), לפיכך ביקורתי היא ביקורת של ידיד.
אין דינה של ביקורת בכל תחום שהוא לדין ביקורת על קצין צה"ל בשעת קרב, בל יתימרו יוצאי גלי צה"ל, במחנה והפרקליטות הצבאית להכנס לסד הלחצים המופעל על קצין קרבי בשעת קרב, מאיות השניה בין צל"ש לטר"ש, מילוי המשימה ושמירה על בטחון חיליו בראש מעיניו. לא פעם ,(מנסיוני האישי) הללו עומדים זה מול זה. העובדה שלא שרתתם שרות קרבי תחת אש, מונעת מכם את היכולת להבין(ומן הסתם, להסביר לאחרים) במה דברים אמורים, את גודל האימה, את הבדידות, את לחץ הזמן). אותה "אמת לשעתה" היא קודם כל נחלתו של סרן ר', הוא זה שזינק מתוך "שינה" בג'יפ לקריאה "מחבל במוצב", הוא זה שזינק לקרב לפני שהיתה לו שהות לאסוף איפורמציה. ה"אמת לשעתה" היא כיצד ראה את התמונה סרן ר' בזמן אמיתי ולא עיתונאי כזה או אחר במשרד הממוזג. בימינו רבו המתפרצים שכל שרותם הצבאי הוא גלי צה"ל, במחנה, הפרקליטות הצבאית מרוצם לצמרת של הללו ושפיטת קצינים קרביים על תפקודם תחת אש תביא בהכרח לכל הורה להגיד לילדו "בשביל מה אתה צריך את זה?, תופעה זו כבר כאן, אולי יבינו השופטים כי "תקנת הציבור" (סעיף 30 לחוק החוזים) על המדוחה, לפני שצה"ל יזדקק לשכירי חרב כדי להלחם.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
רועה העצים
|
|
|