|
|
אופן פסילת שופט: בערכאה בה מוגשת הבקשה השופט הנילון אותו מבקשים לפסול, הוא אשר מכריע בה. כלומר, השופט אותו מבקשים לפסול עקב התנהגותו הפסולה שופט את עצמו. ערעור על החלטת אי הפסילה צריך להגיש אך ורק לבית המשפט עליון וזאת בתשלום – על המרגיש נפגע משופט לשלם על כך, בנוסף באי קבלת הערעור תתכן גם הטלת קנס – כתאות הקנסות של בית המשפט. שם תגובת השופט מתבקשת לעיתים רחוקות וגם כאשר היא מתבקשת היא איננה מועברת לעיון הצד המערער. כל ערעורי הפסילה על שופטים נדונים אך ורק על ידי נשיא בית המשפט העליון ובכך קובעת השקפת עולמו/ה. תוכן הדיון בבקשות לפסילת שופט מוסתר מעיני המבקש. לא מתקימת חקירת התנהגותו של שופט אלא מסתמכים רק על הפרוטוקול. קיימת נציבות תלונות הציבור על שופטים שתפקידה לחקור, אך תלונה לנציבות אינה קשורה לפסילת שופט מה עוד שמי שהגיש בקשה לפסילת שופט, הנציבות אינה מטפלת בו כיון שבקשה לפסילה היא בסמכות אחרת. זאת ועוד הנציבות אמנתם לפי החוק מורשית לחקור בכל דרך אך היא כפופה להנהלת בית המשפטי הכפופה לנשיאות בית המשפט העליון הקובעת את דרכי פעולתה והתוצאה היא אי חקירה.
עקרונית המערכת אינה אוהבת פסילות רבות שפוגעות באמינות וביציבות. לפי בית המשפט בין יולי 2003 ליולי 2008 הוגשו בתחום האזרחי לבית המשפט העליון 413 ערעורים על בקשות פסלות., 24 התקבלו ו 321 נידחו ו-48 נמחקו. בתיקים פלילים נםתחו 398 תיקים, התקבלו 30 ערעורים, נידחו 336. בית המשפט מגן על כבודו ועל כוחו על חשבון זכויות היסוד של הציבור, עליו מפעיל בית המשפט איומים וכוח. לפי דעת נשיאי בית המשפט העליון, אהרון ברק ודורית ביניש "הדמוקרטים", שבסמכות כל אחד בעת כהונתו לדון בבקשות ערעור לפסילת שופט או בכשרותו – החלטות השופטים לפסול או לא לפסול את עצמם הן במרבית המקרים נכונות. אהרון ברק למד אמירה אותה לא הוא המציא שהשופט עצמו עומד למשפט למען התדמית יחס אמריה זו לעצמו: "בכל יום בו אני יושב על כס המשפט אני עומד למשפט" אך בכל הנוגע ללשמירה על התנהגות השופטים בפועל לא נהג כך הוא ביטל את תקנות האתיקה עליהם עמל השופט מאיר שמגר. אם נשיא בית המשפט העליון מבטל חשיבות אתיקה אזי מדוע ימשיכו ללמד זאת? כיום בבתי ספר למשפטים ובבתי משפט אין חינוך לאתיקה, לא במכון להשתלמות שופטים ולא בלשכת עורכי הדין. על פי החוק "שופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט. שופט איים על נאשם בהטלת הוצאות אם לא יודה. הנאשם דרש ממנו לפסול עצמו ולאחר שבקשתו נדחתה עירער לנשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק. ברק קבע שהערת השופט לא מקימה עילת פסלות. הערעור נדחה. במקרה קודם איים השופט שאם הנאשם לא יודה יחמיר בדינו. אלא שבאותו המקרה הנשיא זוסמן פסל את השופט. ללא ספק ששופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט". אהרון ברק גם קבע שמי שמבקש פסילת שופט עליו להוכיח כי השופט הנידון לא יפסול את עצמו שהיא מסימה בלתי אפשרית. לפי בייניש: בקשה לפסילת שופט, יש בה משום פקפוק ביסוד האובייקטיביות השיפוטית לכן אין להגיש בקשה זו כדבר של מה בכך ... כך בקשה לשמור על התדמית של השופט האובייקטיבי המודע לטוהר תפקידו ששופטי ישראל הם ברמה מקצועית ואתית גבוהה ביותר וששופטים אכן נענים לציפיות להתנהגות מקצועית ומוסרית. דורית בייניש המשיכה את מסורת אהרון ברק למנוע פסילת שופטים היא חיזקה את החומה הבצורה סביב שופטים, למניעת אפשרות להביע ביקורת נגדם במהלך משפט ולא בחלה באיומים על עורכי
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|