|
|
''עיצרו את העולם – רגע לפני שהעולם ייעצר לכם''
''אחי ואחיותי החדשים, צר לי עליכם, אתם שבעל כורחכם צורפתם למשפחתנו המתרחבת משבוע לשבוע. רק אנו, חברי המשפחה הוותיקים, יודעים מה באמת עובר עליכם בשעות אלה, בימים אלה.
והאמינו לנו – זה עוד החלק הקל. לאחר השבעה – מהיום השמיני והלאה – מתחיל מסע הייסורים הקשה מכל. אתם תקומו משבעת ימי האבל ותגלו שעולם כמנהגו נוהג, אנשים חוגגים ושמחים, אוכלים ושותים, בתי העינוגים מלאים מפה לפה. ואתם לא תבינו איך זה שהעולם לא נעצר ? איך זה שהשמש זורחת כמדי יום ביומו ? ...כאילו לא נפל דבר בישראל. ופתאום תבינו שצץ לו קיר גבוה, שיחצוץ מעתה ביניכם לבינם.
ותתחילו לשמוע את כל המשפטים שהייתם גם אתם נוהגים לומר, כשהייתם ''שם'': ''תהיו חזקים בשביל הילדים'', ''החיים חזקים מכל דבר'', ''החזיקו מעמד'', ושאר משפטים חסרי תוכן ומובן למי שאיבדו בשר מבשרם.
ויותר מכל – היזהרו מפוליטיקאים ומעיתונאים חסרי מצפון. אלה ינסו להוציא מכם אימרות גורפות-רייטינג ומקדמות-פריימריס. ובינינו – מי אנחנו שפתאום דעתנו חשובה יותר ? בעלת משקל יותר ? מדוע פתאום שואלים אותנו מה דעתנו על ההסכמים ומה לדעתנו הממשלה צריכה לעשות ואם צריך לנקום, לסלוח, לשנוא, לאהוב, להרוס, לגרש, להרוג ?
בתי, תמר קרלבך-ספיר, נהרגה בפיגוע בקו 5. ואם אותי ישאלו, אומר להם רק זאת: הניחו לנו בכאבנו. אצלנו כל לילה האוטובוס מתפוצץ. צאו אתם, שבן משפחתכם אולי יהיה באוטובוס הבא, צאו להפגין, עיצרו את התנועה, עיצרו את העולם – רגע לפני שהעולם ייעצר לכם''.
יעקב ספיר, צפריה.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
יעקב ספיר
|
|
|