|
|
כשאומרים "המדינה" לא אמורים להתכוון לכרמי גפן וזית, לפרדסי-הדר, לשדות חיטה ושעורה, לנירים, לכרי מרעה, לנחליאלים הבאים לחרוף ולסנוניות המבשרות את האביב; גם לא לימות ולאגמים, לנחלי איתן ונחלי אכזב, לבתות, לפרחי-בר, לגריגות, לחורשות וליערות, להרים ולעמקים.
לא. כלל וכלל לא!
כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לערב-רב של פקידי רשויות כלליות ומקומיות, בכירים יותר ובכירים פחות; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לשרים, לסגני שרים, לחברי-כנסת, לעוזרים פרלמנטריים, למנכ"לי משרדי ממשלה וסמנכ"ליהם, לכול מיני מוסדות שהמכהנים בהם, מזוטריהם המצומקים ביותר ועד בכיריהם הנפוחים ביותר, מונו כדי להיות משרתי הציבור ולא אדוניו; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לכול מיני חוקים פרזיטיים שנחקקו על-ידי כול מיני פוליטיקאים רודפי כבוד ושררה לתועלת עצמם וקרוביהם ומקורביהם; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לכול מיני גנראלים שמלכתחילה נשאו עיניהם וישבניהם למשרות שררה באזרחות; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון ליחסים נפקניים בין בעלי ההון לבעלי השלטון; כשאומרים "המדינה" אמורים להתכוון לאלה המאכלסים את שלוש רשויות השלטון, וכשהרשויות מסתאבות הלוך וסאוֹב ומתקרבות למסה קריטית של ריקבון - חייב הציבור הרחב להתפרק משאננותו ומאדישותו ולעשות כול מה שהדמוקרטיה הרופסת עדיין מאפשרת לו לעשות כדי לשלח את ראשי הרשויות הללו ועוזריהם לכול הרוחות דרך החריץ הצר של הקלפי, בטרם תהפוך הדמוקרטיה המקרטעת לדיקטטורה קלריקלית גזענית, אפרטהיידיסטית וסדיסטית – והיא כבר נמצאת באמצע המטמורפוזה המגעילה והמסוכנת הזאת.
|
|
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
עידן סובול
|
|
|