|
|
קשקשת ברשת, אני היית תינוק בשנות ה 50, לא היה כלום, אוכל בתלושים, אם איזו אישה טובה לא הייתה נותנת לאבי כמה אפרוחים אז לא היו לנו תרנגולות, ואז לא היו לנו ביצים, ולא היה לנו בשר, וירקות היו רק מה שגידלנו בערוגת הגינה, וימים רבים אכלנו רק לחם ותפוזים כי זה מה היה, ולא היינו רעבים, ופירות מתוקים גנבנו מהעצים של השכנים, תותים, וכשהיו תופסים אותנו עם הראיות (שחור על הידיים או על הבגדים) היינו חוטפים בטוסיק, אם לא מבעל העץ אז מההורים, וגרנו בדירת חדר אחד עם מחיצה דקיקה עם שני קשישים, ולא יכולתי ללכת לשירותים בגלל הריח החריף של התרופות שלקחו, ואבא היה עובד מנץ החמה עד צאת הנשמה על מנת שיהיה המינמום של המינימום - וכול כולם היו באותו מצב, וכולם היטו כתף ובנינו מדינה שאת מנסה עכשיו להרוס בשל אידיאות קומניסטיות אובדניות. אבל אובדנות זה משהו אישי, למה להדביק אותי בזה? מה עשיתי לך? - ודבר אחד נשאר לנו מאז, התלושים, חבורה של קומוניסטים שהיו אז תלושים מהמציאות, וגם היום הם תלושים מהמציאות, שהתחברו לאופוזיצית משה, אשר התקרבה מאד לארץ ואלוהים לא ייתן לה להגיע אליה.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
איש עצוב
|
|
|