|
|
צודק אהוד פ. לעיל, שכמעט בלתי אפשרי להילחם במערכת, כי השופטים חסינים על פי מעמדם, ואילו עובדי מדינה (הפרקליטות ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים) הם חסינים עוד יותר אפילו לביקורת ציבורית - גם משום שעדיין אין פיקוח חיצוני על הפרקליטות, וגם משום שכל הגופים הללו אינם כפופים לשר הממונה (ולדרג הפוליטי הנבחר) כמו שאר משרדי הממשלה - אלא הם כפופים ישירות אך ורק ליועץ המשפטי לממשלה (שהוא למעשה קבלן משנה של בג"צ) - באמצעות ששת (!) המשנים שלו (ובאמצעות פרקליט המדינה לגבי הפרקליטות); והמצב הזה המשוגע עלול חלילה להימשך לעד, עד אשר ישכיל המחוקק לעשות סדר, ולפצל את משרת היועמ"ש לממשלה לשלושת מרכיביה, הפרקליטות לחוד, תחום חקיקה לחוד, ורק תחום ייעוץ (למשרדי הממשלה) יישאר בידי היועמ"ש (ייעוץ משפטי בלבד כפי שנגזר משמו המקורי - יועץ משפטי)!
§¤§¤§
לכן עלינו להילחם לא במערכת עצמה, אלא פשוט במשת"פים שלה בכנסת, שבתור פוליטיקאים הם הרבה יותר פגיעים (בדעת הקהל); דהיינו כאשר תובא בקרוב להכרעה הצעת החוק של איילת שקד ואחרים לביטול מנהג הסיניוריטי ולשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (ועוד), הרי ציפורע לבני ומפלגתה יתנגדו בוודאי; אך גם לפיד (עם 19 מנדטים) עלול גם להתנגד, אלא אם כן יהיה ברור מראש שעלולים הוא וחבורתו לשלם מחיר פוליטי ואלקטורלי כבד, מפני שמי יעיז להתנגד (בניגוד לרצון העם) לרפורמה במערכת המשפט - הרי תודבק לו אוטומטית תווית של משת"פ! לדוגמא לפיד יכונה משת"פ של אסכולת השיפוט הרקובה, ואילו ציפורע תכונה משת"פית של תעשיית הגירושין הארורה ימח שמה וזכרה.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
ע_הראל
|
|
|