|
|
בית המשפט הוציא את הכנסת או כל גוף אחר זולתו מהיכולת לפקח. זאת עשה בעזרת חוקים שלחץ על הכנסת לחוקק!
בכל משפט הוגן ובמיוחד במדינה דמוקרטית חייב השופט לתת אותו משקל הן לרשויות והן לאזרח גם אם הוא נאשם! ולבחון כל אחד מהם. כמו כן אין לדחות מלחמה בפשעי אוכלוסיה אחת על חשבון האחרת. המלחמה באזרחים פושעים איננה נדחית בשל במלחמה מלחמה בפשעי שוטרים להיפך המלחמה באזרחים פושעים מתחזקת. כנראה שלא הבין שהרשעת חפים גורמת לביטול המלחמה בפושעים אמיתיים, בין אם אלו פשעים/עברות שבוצעו והעברינים חופשיים, ובין אם אלו עלילות שלא היו והמעליל מתוגמל. מה עוד שחפים רבים שהורשעו הופכים עברינים! גם שאלתו האם השמוש ששופטים עושים בראיות ולו גם כשרות מבחינת דני הראיות – זאת לאחר שהכשירו "ראיות" אשר מן השכל הישר ומן הצדק לא היו צריכות לשמש כראיות כלל, בשאלתו "האם" אין הם השופטים עושים עצמם שותפים לפשעים? הרי הוא ידע שהמענה לשאלה זו הוא חיובי! גם חקירה משטרתית אינה חייבת בכל מקרה להיות הכנה למשפט יתכן ובמקרים רבים אין צורך בכל משפט. שופטים מרומים מרצון מטייחים את הרמאויות המוגשות להם ומוסיפים משלהם, הרי הם פושעים בעצמם! בעודו מביא בפסיקתו הסתיגויות מהחקירה המשטרתית, היה זה הוא ולא אחר אשר את הנהיג הסתמכות על "הודאות" במשטרה ואף הסביר זאת: .... "תוצאתה של פרקטיקה זו היא יעול ההליך המשפטי וחיסכון בזמנו של בית המשפט, העדים והצדדים" וכן...... מאחר ולדעת אותו "שופט דגול" זהו בזבוז זמן לשמו ציין השופט השופט חיים כהן:"לא תהיה זו הפעם הראשונה שבית המשפט ילך לפני המחוקק, ויש לקוות שלא יארכו הימים עד אשר יפתח המצוקק פתח לרווה לשימוש שיפוטי הולך ורחב בהודעות שנמסרו לחוקרי המשטרה", מקום שהנאשם מיוצג וסניגורו אינו עומד לחקור עדים כאלה חקירה שכנגד".
אמרה בכתב שניתנה מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אף אם נותנה לדוגמא הנאשם אינו עד במשפט, ולטובתו שכן חסכון בזמנו הוא שלא ישמעהו בית המשפט הולך "לפני המחוקק" כלומר עושה את מה שהמחוקק לא התיר לו אך מקווה לרווחה מידי המחוקק. השופט חיים כהן פעל לקידום את חקיקת סעיף 10 א' לפקודת הראיות בשנת 1980. לפי סעיף זה מאפשר לקבל אמרת חוץ (שנאמרה מחוץ לכותלי בית המשפט), של עד במשפט פלילי כראיה לאמיתות תוכנה. התביעה מציגה את מה שהמשטרה טוענת שהנחקר/הנאשם אמר מרצונו. התנהלותו הדו פרצופית של "השופט הדגול" חיים כהן מזכירה את האימרה 'ללכת עם ולהרגיש בלי' הנמשל ללכת עם התועלת והנוחות עם דרישות אגפי השלטון האחרים אך להרגיש בן חורין הנשמע למצפונו. בפועל בית המשפט מקבל את דברי המשטרה גם כאשר אין "הודאה" מצד הנאשם. לכן פסיקתה של השופטת דליה גנות בעניין הכביכול "אנס" רגב שוובר נחשב לכל כך יוצא דופן.
"הדמוקרט הגדול" השופט אהרון ברק, זה המדגיש את חשיבותו של בית משפט עצמאי במדינה דמוקרטית, טוען כי בית המשפט הינו מעוז ההגנה על האזרח מפני היותו למרמס בידי הרשות המבצעת. הוא גם מדגיש שבית משפט שאיננו עצמאי איננו שוה מאומה. אמת בית משפט שאיננו עצמאי איננו בית משפט כלל. עם כל חשיבתו ה"עצמאית" על המשטרה הוא אומר: "מספר קטן של פירות רקובים בסל מלא פירות בריאים". זוהי אמירה אותה למד בארצות הברית שם לתושבים נמאס לשמוע אמירה נבובה זאת. חוקרי משטרה בודים ראיות, משקרים בבית המשפט מתעללים בנחקרים. אותו אהרון ברק אשר מדגיש את חיוניות עצמאות בית המשפט מקבל באופן עיור את מה שטוענת המשטרה. הוא אף הנחה את השופטים:"עלנו לבנות את דיני הראיות שלנו על בסיס ההנחה שהחקירה מתנהלת כד
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
חורפי
|
|
|