|
|
קראתי את המאמר של שביט בהארץ.
להלן תגובתי לדבריו, תגובה שמתאימה ככפפה למאמרו של קאלינסקי.
יותר מכך, הציונות החילונית שאני אחד מבניה, מבחינה חינוכית גמרה את הסוס.
החינוך החילוני איליו מייחל קאלינסקי, דומה לתיאוריה של השרה יולי תמיר בהיותה שרת החינוך:
לרקוד עם סנדלים על גשר הירקון ולקנות תות שדה ברמת השרון.
אלו אינם ערכים מספיק חזקים לשם בנית העם בארצו...
לדאבוני, רק לציונות הדתית עליה כה קוצף קאלינסקי, יש את הדרך לשלב בין מודרנה למורשת יהודית. אם נבין זאת, נוכל לצנן את הפנטיות עליה מצביע קאלינסקי.
להלן תגובתי למאמרו של שביט בהארץ. אני מקווה שלא ישחטו אותה שם...
שבתי שביט הוא איש חכם מאד ובעל ניסיון רב בפועלו רב השנים.
יחד עם זאת, כרבים, לוקה מר שביט בראייה מגלומנית את תפקידנו באזור.
שביט כרבים, תולה בישראל וביהודייה הרבה מעבר לערכם האמתי באזור בו או חיים. ה"אביב הערבי" רק לשם המחשה, כולו בעיה ערבית פנימית שאין לישראל וליהודייה כל קשר וחלק בו. יחד עם זאת, צונאמי זה משפיע עלינו רבות כבר עכשיו וודאי גם בעתיד, "אפילו" על סעודיה שהיא אבן ראשה בטעניו של שביט. הייתי מציע בשיא הצניעות לחלק מסוים מאד בקרבנו, הקרויים "הצד השפוי" בפוליטיקה, להפנים את גודלנו האמתי ואפילו את קוצר ידינו על הנעשה בסביבתנו. אם היו עושים כך בעבר, באותו עבר בו לשביט היה חלק מסוים, לא הינו נופלים לאותה איוולת הקרויה תהליך השלום של אוסלו!
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
רפי אשכנזי
|
|
|