"נשקול לתבוע את המילואימניק המפוטר"

משה ברק, שעבד עד ל-13.07.07 כנהג הובלות בקבוצת כנרת, משרת בגדוד העורב של יחידת הצנחנים במילואים 697 מאז שנת 1968. בשירותו הסדיר לחם בסיירת שקד ברצועת עזה יחד עם בנימין בן-אליעזר, במסגרת שירותו בגדוד לחם במלחמת יום כיפור באוגדה של אריק שרון, עבר את מלחמת לבנון הראשונה, את שתי האינתיפאדות ואת מלחמת לבנון השנייה, אך בשבע השנים האחרונות נאלץ לטענתו להסתיר את עובדת התנדבותו בשל התנכלות מעסיקיו.

ברק טען כי כבר בהזדמנות הראשונה שבה התכונן לצאת למילואים פנה אליו מנהל העבודה בכנרת, אלי שטיין, ואמר לו שאם הוא יוצא למילואים אין לו למה לחזור. בשל כך הסווה ברק את שירות המילואים שלו בכל שנה בתואנה אחרת: פעם היה זה ניתוח טחורים, פעמים רבות היו אלה ימי החופשה שלו שנוצלו עד תום ופעם זו היתה אפילו סבתא שמתה.

לפני חודש וחצי יצא ברק לשירות מילואים נוסף של 11 ימים, בין התאריכים 17.06.07 ל-28.06.07. הפעם היה זה שירות ברמאללה וכמדי שנה סופח ברק לתאג"ד כנהג אמבולנס.

"אלי שטיין יצא בדיוק לטיול בטורקיה ובקיבוץ היה מחליף שלו. אמרתי להם שיצאתי לחופש על-מנת לטפל באבא שלי אבל כשהתקשרו למכשיר הקשר של הקיבוץ שלקחתי איתי אמרתי להם שאני במילואים", סיפר. "המחליף של שטיין אמר לי לעזוב הכל ולחזור מיד לקיבוץ ואני עניתי לו שאני לא יכול לעזוב את האמבולנס באמצע רמאללה וכשאסיים את המילואים בעוד כמה ימים אשוב לעבודה".

לאחר שחזר ברק מן המילואים הוא התקבל ביחס קריר מצד מעסיקיו, כך טען, ובאחת ההזדמנויות שבהן התעורר ויכוח בינו לבין שטיין, שחזר כמה ימים לפניו וגילה כי ברק יצא למילואים, הטיח בו מנהל העבודה כי הוא לא מאמין לברק וכי ברק משקר לו כל הזמן. "שאלתי אותו: אני מפוטר? אז הוא אמר שכן", סיפר.

ברק מספר כי במשך השנים היה הפחד שלו מפני היחס של מעסיקיו בקבוצת כנרת לשירות המילואים שלו כל כך גדול עד שפעם אחת, כשחזר ממילואים ביום חורפי, נאלץ לפשוט את המדים ולהמתין מאחורי תחנת אוטובוס עד שחבר יביא לו בגדים אזרחיים, כל זאת בשל החשש שנהגי עמק הירדן יראו אותו לובש מדים ויספרו למנהל העבודה שלו.

"הגעתי לעבודה בקיבוץ כנרת לאחר כעשרים שנות עבודה בסולל בונה, אשר שם ניתן להגדיר הייתי מילואימניק גאה. בקיבוץ כנרת הפכתי למילואימניק מושפל, הדבר חורה לי שבעתיים מכיוון שאני חונכתי על ברכי החינוך הקיבוצי כבן קיבוץ עברון. לא האמנתי שבקיבוץ כנרת יעוללו דבר כזה למילואימניק", סיפר.

שירותו של משה ברק בגדוד העורב של הצנחנים הפך כבר מזמן לעניין משפחתי. שנות דור אחרי שהיה ממקימי הגדוד הביא ברק את שני בניו, עמית (30) ורועי (29), לשירות יחד איתו. "הבאתי את שני הבנים שלי איתי ואני איתם באש ובמים, הולך במסעות יחד איתם, סוחב את אותם משקלים על הגב ושוכב יחד איתם במארבים. הייתי איתם במלחמת לבנון, שתיתי מאותם מים שהם שתו ואכלתי מאותו אוכל. אם לא הייתי איתם אלא הייתי נשאר בבית הייתי אוכל את הצפורנים", אמר והוסיף כי כיום הוא מבלה עם שני בניו יותר זמן משבילה איתם אי פעם.

במטה מאבק המילואימניקים נרתמו לסייע לברק לפחות בחזית התודעתית. בהודעה שנשלחה בדואר אלקטרוני בתפוצה רחבה קראו לציבור בישראל למחות בפני אנשי הקיבוץ על מה שכינו "הפיטורים הבזויים, והיריקה בפרצופם של המילואימניקים". "לאור ריבוי המקרים והמשך נורמת הזלזול והפגיעה בחיילי המילואים מצד גורמים שונים בישראל, לא נשקוט קולנו יישמע ומאבקנו יגבר, בכל דרך אפשרית במסגרת החוק", כתבו בהודעה.

"מטה מאבק המילואימניקים מגנה מכל וכל פיטורי איש מילואים על-רקע שירותו, לא ייתכן שהגענו לזמנים אשר בהם מאיימים ומפטרים אנשי מילואים ללא בושה עוד במהלך שירותם גם בעיצומם של קרבות. ייתכן שמעסיקים שונים רואים את ההתייחסות המזלזלת של גורמים ממשלתיים וצבאיים כלפי אנשי המילואים ולכן גם במגזר העסקי והפרטי יש המזלזלים באנשי מילואים. הזלזול מתחיל בסלחנות כלפי המשתמטים לא תורמים מאום למדינה ומסתיים בפיטורי אנשי מילואים אשר תורמים למדינת ישראל".

כמו-כן צירפו רשימה של מוצרי הקיבוץ ומפעליו, מוצרי מפעל חופית, מוצרי תמרים פלוס ואתרי התיירות השונים של הקיבוץ, מתוך אתר האינטרנט של הקיבוץ לשיקול דעתם של האזרחים שמעוניינים למחות על הפיטורים. "האם לפרנס את את אלה אשר פגעו בפרנסתו של מילואימניק והתווספו למקרים אחרים של תופעה חמורה זו?", שאלו.

עוד קראו לציבור להתקשר למזכירות קבוצת כנרת ולמחות על פיטוריו של ברק. "חיילי המילואים של גדנ"ט 697 קוראים לציבור להירתם למחאה", לשון ההודעה.

"אנשי המילואים לא ינטשו את משמרתם, אך לא יעברו לסדר היום על פגיעה כלשהי באיש מילואים זה או אחר, על-ידי גורם כלשהו בישראל".

יש לציין, כי על-פי החוק חל איסור על בעל מפעל לפטר עובד בשל שירותו במילואים וכי אם העובד פוטר בשל כך פיטוריו בטלים למפרע.

"לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים", לשון החוק.

עוד מופיע שם, כי "לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה" וכי "לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף קטן זה אלא אם כן יוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד".