ברסלב מגששת אחר כניסה לפוליטיקה

בחירתו של מאיר רובינשטיין לראשות עיריית ביתר עילית מעוררת מוטיבציה בקרב חסידי ברסלב. רובינשטיין, הנמנה על אנשיהם, נכנס לפוליטיקה שעה שמצבה של החסידות אינו שפיר. הרצון להשתמש בפוליטיקה לקידום עניינים שישפרו מחד-גיסא את מצב מוסדות ברסלב, ומאידך-גיסא את רעיון דרך רבינ נחמן לעם, קוסם לכמה פעילים בתנועה.

בשלב זה מדובר ביוזמה ראשונית שטרם קרמה עור וגידים, ועניינה להריץ מפלגה לכנסת, או לחלופין - להשתלב כקבוצת לחץ באחת המפלגות הדתיות.

מאחורי היוזמה עומדים כחמישה אישי ציבור בולטים בחסידות, שבשלב זה מבקשים לקדם את העניין בשקט. הגישושים להתאגד לכדי כוח אלקטורלי צוברים תאוצה, בעיקר מזרם החוזרים בתשובה. לזרם זה הצטרפו רבים מאוד בשנים האחרונות. עדות לכך ניתן למצוא בכוח המטאורי של הברסלבים המצליח להטיס המונים מישראל לאומן שברוסיה. רק בראש השנה האחרון הגיעו אל העיר בה קבור מייסד החסידות, רבי נחמן מברסלב, למעלה מארבעים אלף איש.

החסידות מעולם לא הסתתרה או נרתעה מפני הפוליטיקה, אלא פשוט לא התעניינה בה, למעט כמה מקרים יוצאי דופן. כך למשל, לפני שנים, הרב אליעזר ברלנד, ראש ישיבת "שובו בנים" בעיר העתיקה בירושלים, מישיבות הדגל של החסידות, הזדהה עם הליכוד, ותלמידיו אף הפיצו דיבקית ("סטיקר") עליה נכתב: ב בר ברל ברלנ ברלנד מהליכוד...

מאז פטירתו של רבם הנערץ רבי נחמן, אין לחסידות אדמו"ר שינהיג, והיא מאופיינת ברבנים רבים בעלי גישות שונות. בחסידות זו אפשר למצוא ציונים, מתנחלים, בני עדות המזרח אשכנזים, אנטי-ציונים, חרדים, מסורתיים וכו'. אפילו הסכמה על המקום בו צריך להיות קבור רבם אין ביניהם.