בהתייחסו לפרשת המועדון כתב השופט כי אין הכרח שהפלייה בכניסה למועדון תתבטא במניעה גורפת של כניסת בעלי צבע עור. "די בכך שאנשים יהיו חשופים להפלייה יותר מאחרים. תופעה המכונה באנגלית Racial Profiling (אפיון גזעי) מגולמת בנטייה לייחס לאנשים כאמור סוג של 'מסוכנות'. אין מדובר בייחוס בפועל של תכונות שליליות לכל המשתייכים לאותה קבוצה, אלא בקלות הבלתי נסבלת שבה נחשדים אנשים כאמור בתכונה שלילית או בסיכון פוטנציאלי...את האפיון הגזעי יש להבין על-רקע התופעה הנזכרת של 'גזענות תרבותית' אשר מייחסת תכונות שליליות לבני קבוצת המושא ומתיימרת להצדיק בעטיין את היחס המפלה כלפי בני הקבוצה בכללותה".

לא ניתן לדבריו לשלול אפשרות שאדם בעל עור כהה נראה לבעלי המועדון כמישהו "המועד לעשות צרות" אבל "אם אדם שעורו כהה אינו מוכר לבעלים, כל ניואנס בהופעתו או בהתנהגותו, שלא היה צפוי לגרור פסילה אצל מי שעורו בהיר, עלול לגרום לו להיחשד כ'פוטנציאל לצרות' ולהיפסל לכניסה למועדון. יחס שונה זה, על-רקע גזעני, מהווה הפלייה פסולה, גם אם היא פחות בוטה ואינה מפורשת, ואפילו אם מבצעיה אינם מודעים למהותה זו".

השימוש באיפיון גזעי רווח במקומות שבהם מנסים להתמודד עם תופעות של אלימות, אך "אין זה לגיטימי להיאבק נגד אלימות או סתם השתוללות על-ידי החשדה קבוצתית של מי שצבע עורם כזה או אחר, והטלת מגבלות מוגברות על כניסתם של אלו למועדונים - שלא על בסיס פרטני קונקרטי וממשי".

הוא הוסיף כי יש להאבק גם בנימוק הכלכלי הטמון בסינון הגזעי - הפלייה בכניסה למועדונים מחשש מהפסד כלכלי צפוי "במקרה של כניסת אנשים שעורם כהה למועדון על-רקע ההנחה כי בין לקוחות המועדון מצויים אנשים בעלי נטיות גזעניות. החוק נועד להגן על קבוצות בסיכון להפלייה גם מפני הפלייה כזו".

בהחלטה נתן השופט סקירה נרחבת של תופעת ההפלייה הגזענית, זו הידועה ברחבי העולם כולו וגם בישראל. בהקשר לכך ציטט השופט שורות בתרגומו משירו של לאונרד כהן:

"כולם יודעים
כולם יודעים שהעסק רקוב
ג'ו השחור והזקן עוד מלקט כותנה
(...)
הו, כולם יודעים, כולם יודעים
ככה זה הולך -
כולם יודעים"


בישראל קיימת לדבריו תופעה של גזענות, בין יהודים ממוצא אתיופי שגוון עורם שחום - "אדומים", כלשון האתיופים, לבין צאצאי עבדים אפריקניים שגוון עורם כהה יותר. אלו האחרונים, ה"שחורים" הצטרפו למשקי בית יהודיים באתיופיה וגויירו. גזענות קיימת בין בדואים ממוצע ערבי שעורם שחום לבין ה"שחורים" צאצאי עבדים אפריקניים שנקלטו בקרבם.

גזענות קיימת גם בקרב "לבנים" מאירופה, של יהודים יוצאי מרכז אירופה כלפי יהודים ממוצא מזרח אירופי, אשר כונו "אוסט-יודן" - יהודים מזרחיים, וכן "התייחסות גזענית ...בקרב יהודים ממוצא אירופי כלפי יהודים ממוצא מזרח תיכוני, צפון אפריקני ואסיאתי...מן המפורסמות גם כי לא אבד זכרה של תופעה זו".

הבעיה, כותב השופט, "הנטייה לייחס לבני הקבוצה הנתפסת כנחותה באופן מכליל גם תכונות תרבותיות שליליות, כגון פראות, אי רציונליות, עצלות, בערות, חוסר היגיינה וחוסר מוסר...נטייה זו גורמת לעיתים להתגלגלותה של 'גזענות ביולוגית' ל'גזענות תרבותית'. הסטריאוטיפים האמורים הופכים מתוצאת הגזענות - לסיבתה. כלומר, אנשים שאינם מזדהים עם הגזענות הביולוגית, אולם הפנימו סטריאוטיפים גזעניים, מצדיקים את יחסם לקבוצות מסוימות בתכונות שליליות המאפיינות אותן כביכול. 'התברר כי הבדלים שנתפסו בעבר כהבדלים ביולוגיים תורגמו, נוסחו או 'הולבנו' במונחים של פער תרבותי, ופער זה הוצג כמאיים ובלתי ניתן לגישור'".

נוצר לדבריו "'מעגל-שוטה' - סטריאוטיפים גזעניים, בשילוב עם הטיית שיפוט הגורמת לבולטות יתר של תופעות המשתלבות בהנחות מוקדמות, גורמים לחיזוק מתמיד של אותם סטריאוטיפים. הללו נתפסים כמצדיקים הפליה וכך מגבירים את גילוייה. הפרקטיקה של הפלייה בשילוב עם דיסוננס קוגניטיבי, מחזקים את הנטייה להצדיק אותה על-ידי תפיסות סטריאוטיפיות וחוזר חלילה, חס וחלילה".

לעיתים היחס הגזעני אינו מכוון ואין ביסודו כוונה רעה אך תוצאתו גזענות ולעיתים הגזענות היא "מדיניות מגובשת והיא מתורגמת לפרקטיקות מטעם". על כך יש להוסיף את הגזענות המרומזת והמוכחשת זו שהגזען לא תמיד מודע לה אך "קורבנותיה לעולם יחושו בה".

השופט קבע כי אין זה משנה "אם התובעים הופלו מחמת צבע עורם כדי שלא לפגוע במוניטין האליטיסטי של המועדון, או משום שעל-רקע צבע עורם הם נחשדו במידה מוגברת כי הם עלולים להפר את הסדר הטוב והשלום במועדון, או מכל טעם אחר. די בכך שלמעשה הם סבלו יחס שלילי, אשר נחסך מחבריהם שצבע עורם בהיר, כדי לקבוע כי נפלו קורבן להפלייה גזעית".

בכל מקרה "אין להקל ראש בעוצמת הפגיעה הרגשית בתובעים על-ידי ההפליה שהופעלה כלפיהם. מדובר בחוויה קשה של דחייה והשפלה המקרינה על תפיסתו של אדם את מעמדו בחברה שבה הוא חי. נלוות לה תחושה מייאשת של חוסר אונים, משום שבניגוד לביקורת עניינית, המותירה מקום לשיפור עצמי - הפלייה פוגעת באדם בגין תכונות שאינן שלו, ועל כן אינה מותירה לו סיכוי להשתחרר ממנה. השילוב של סבל וחוסר אונים הוא שילב המדכא, המאגבר את שתי התחושות הקשות הללו גם יחס. הפלייה פוגעת גם בחברה בכללותה , משום שהיא פוגעת בתחושת ההזדהות והסולידריות החברתית של הנפגע, ועקב כך - בלכידות החברתית בכללותה. היא גם גורמת להחמצת הטוב והיפה הקיים בקרב הקבוצה המופלית, והעשוי לשמש מקור העשרה והשראה לכל בני החברה".

השופט קבע כי יש הצדקה לפיצויים מוגברים "בשל חומרת הפגיעה בתובעים, בשל החובה להיאבק בנטייה להפלייה גזעית לרבות באופנים סמויים ובלתי מודעים, בשל התמריץ הכלכלי להיכנע להעדפותיהם הגזעניות של לקוחות, בשל חשיבותה החוקתית של הזכות לשוויון ובשל העובדה שההפליה הגזעית בכניסה למועדונים הפכה ל'מכת מדינה' - ראיתי לחייב את הנתבעים בגין האירוע בנדון בפיצויים מוגברים בשעור המירבי הקבוע בחוק".

כאמור השניים יקבלו 60 אלף שקלים לחלוקה ביניהם. כמו-כן בעלי המועדון ישלמו שכר טירחת עורך דין 15% והוצאות משפט (אגרה ושכר בטלת העדים).