היום לפני 68 שנה, ב-12 בפברואר 1942, נתפס ונורה למוות
יאיר שטרן, מייסד הלח"י.
אברהם שטרן, שנודע בכינויו המחתרתי "יאיר" על-שמו של מנהיג הלוחמים הקנאים במצדה - יאיר בן-אלעזר, היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי. הוא נולד בסובלקי שבפולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1925, למד לימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודיו בהצטיינות.
שטרן השתתף בהגנת ירושלים ב"מאורעות תרפ"ט" (1929), ומשנת 1931 נמנה עם מפקדיה הבכירים של "ההגנה הלאומית" וממייסדי "ארגון צבאי לאומי" (אצ"ל).
בשנת 1940 חל פילוג באצ"ל בעקבות חילוקי דעות בדבר המדיניות כלפי בריטניה בפרוץ מלחמת העולם השנייה. מספר חברי אצ"ל סירבו לעמוד לצד בריטניה, שלא ביטלה את מדיניות "הספר הלבן" במערכה שניהלה נגד גרמניה הנאצית. לעומתם, מי שהיה מנהיגה האידיאולוגי של האצ"ל, זאב ז'בוטינסקי, תבע להתייצב לצד בריטניה.
החברים שלא הסכימו עם עמדתו של ז'בוטינסקי, ובראשם שטרן, פרשו מהאצ"ל והקימו ארגון עצמאי בשם "האצ"ל בישראל" שנקרא מאוחר יותר לח"י.
שטרן פעל בארץ בין השנים 1942-1940. הוא ראה בשלטון הבריטי כובש זר שיש לסלק מהמולדת ואימץ שיטות של פעולות ישירות.
שטרן ראה בבריטים את האויב העיקרי של היהודים, והאמין כי הם ש'הגדילו' את הבעיה הערבית והיוו מכשול להשגת עצמאות היהודים. הוא קרא בתקיפות לצאת ולהילחם בהם וכן נקט במאמצים דיפלומטיים מול איטליה וגרמניה, בניסיון לקבל מהן סיוע נגד הבריטים, ולנסות להעלות יהודים רבים ככל שניתן לארץ ישראל.
הקיצוניות בדרכיו ופעולותיו של שטרן גרמו לכך שארגון הלח"י לא זכה לתמיכתו של היישוב היהודי ואף נרדף על-ידי הבריטים. בשנת 1942 הציעו הבריטים פרס כספי למי שיביא ללכידתו של שטרן.
שטרן נורה למוות על-ידי קציני מחלקת החקירות המרכזית הבריטית בתל אביב בפברואר 1942, לאחר שגילו את מקום מסתורו. הם הרגו אותו במקום, בשלוש יריות.
הדירה שבה התגורר בימיו האחרונים נשתמרה על רהיטיה המקוריים והפכה למוזיאון. בחדר מוקרנת תוכנית אור-קולית על חייו, פועלו, הישגיו והירצחו של 'יאיר'.
