מי אחראי? [צילום אילוסטרציה: מכללת מדיסין]
פס"ד תקדימי הכיר בטיפול ברפואה משלימה כטיפול רפואי |
במסגרת הקופה טופל המערער במרפאת כאב של המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא ונשלח על-ידי רופא המרפאה לטיפולי רפואה משלימה של דיקור, שיאצו והידרותרפיה
בפסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה הוכרו טיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" וכ"ריפוי", ככל שמטרתם לרפא נפגע עבודה שהוא חבר בקופת החולים.
המערער נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונה בעבודה, כתוצאה ממנה הפך להיות מוגבל לישיבה בכיסא גלגלים, ונזקק לטיפול רפואי ולכדורים להפגת כאבים.
המערער הופנה על-ידי המוסד לביטוח לאומי לשירותי בריאות כללית - קופת החולים בה הוא מבוטח, לקבלת טיפול רפואי. במסגרת הקופה טופל המערער במרפאת כאב של המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא ונשלח על-ידי רופא המרפאה לטיפולי רפואה משלימה של דיקור, שיאצו והידרותרפיה.
תביעתו של המערער למימון הטיפולים המשלימים נדחתה על-ידי קופת החולים והמוסד לביטוח לאומי, ותביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדחתה אף היא. על כן הוגש הערעור לבית הדין לעבודה.
בפסק דין רחב יריעה נדרש בית הדין הארצי לדיון והכרעה בשאלות אלה: האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפול רפואי" וכ"ריפוי", והאם מכוח פרשנות תכליתית למונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ניתן לכלול טיפולים מתחום הרפואה המשלימה בהוראות ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין קופת החולים בה מבוטח המערער.
בית הדין נדרש גם לבחון את השיקולים המנחים אותו בביקורתו השיפוטית על החלטות הקופה או המוסד, בהתייחס לתביעתו של נפגע עבודה למימון טיפולים מתחום הרפואה המשלימה.
בחוות דעתה של השופטת נילי ארד, אליה הצטרפו חברי ההרכב, נקבע כי אין לשלול הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" וכ"ריפוי", זאת, לאור מגמות מוכחות של ביקוש גובר והולך בישראל ובעולם לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה לצד הרפואה הקונבנציונאלית; נוכח הסדרי החקיקה הקיימים במדינות העולם, והמדיניות המסתמנת בחקיקה בישראל, בהתייחס להכרה בענפים מסוימים של הרפואה המשלימה כמקצועות בריאות המעניקים שירותי רפואה, לרבות ריפוי וטיפול רפואי; ולאור הפרשנות הלשונית והתכליתית של הוראות הדין בחוק הביטוח הלאומי, בתקנות ובהסכם בין המוסד לקופה, והשתקפותם באספקלריה של מציאות החיים והשתנות העיתים.
ככלל, החלטות המוסד לביטוח לאומי וקופת החולים בתביעתו של נפגע עבודה ל"טיפול רפואי" ומימוש זכויותיו לגמלאות, נתונות לביקורתו השיפוטית של בית הדין. זאת, לאור הוראות חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו, הוראות ההסכם שנחתם בין הקופה למוסד, ויישומן הלכה ולמעשה.
במסגרת זו תעמוד לביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה פרשנותם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" לנפגע עבודה בנוגע לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה.
המערער נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונה בעבודה, כתוצאה ממנה הפך להיות מוגבל לישיבה בכיסא גלגלים, ונזקק לטיפול רפואי ולכדורים להפגת כאבים.
המערער הופנה על-ידי המוסד לביטוח לאומי לשירותי בריאות כללית - קופת החולים בה הוא מבוטח, לקבלת טיפול רפואי. במסגרת הקופה טופל המערער במרפאת כאב של המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא ונשלח על-ידי רופא המרפאה לטיפולי רפואה משלימה של דיקור, שיאצו והידרותרפיה.
תביעתו של המערער למימון הטיפולים המשלימים נדחתה על-ידי קופת החולים והמוסד לביטוח לאומי, ותביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדחתה אף היא. על כן הוגש הערעור לבית הדין לעבודה.
בפסק דין רחב יריעה נדרש בית הדין הארצי לדיון והכרעה בשאלות אלה: האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפול רפואי" וכ"ריפוי", והאם מכוח פרשנות תכליתית למונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ניתן לכלול טיפולים מתחום הרפואה המשלימה בהוראות ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין קופת החולים בה מבוטח המערער.
בית הדין נדרש גם לבחון את השיקולים המנחים אותו בביקורתו השיפוטית על החלטות הקופה או המוסד, בהתייחס לתביעתו של נפגע עבודה למימון טיפולים מתחום הרפואה המשלימה.
בחוות דעתה של השופטת נילי ארד, אליה הצטרפו חברי ההרכב, נקבע כי אין לשלול הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" וכ"ריפוי", זאת, לאור מגמות מוכחות של ביקוש גובר והולך בישראל ובעולם לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה לצד הרפואה הקונבנציונאלית; נוכח הסדרי החקיקה הקיימים במדינות העולם, והמדיניות המסתמנת בחקיקה בישראל, בהתייחס להכרה בענפים מסוימים של הרפואה המשלימה כמקצועות בריאות המעניקים שירותי רפואה, לרבות ריפוי וטיפול רפואי; ולאור הפרשנות הלשונית והתכליתית של הוראות הדין בחוק הביטוח הלאומי, בתקנות ובהסכם בין המוסד לקופה, והשתקפותם באספקלריה של מציאות החיים והשתנות העיתים.
ככלל, החלטות המוסד לביטוח לאומי וקופת החולים בתביעתו של נפגע עבודה ל"טיפול רפואי" ומימוש זכויותיו לגמלאות, נתונות לביקורתו השיפוטית של בית הדין. זאת, לאור הוראות חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו, הוראות ההסכם שנחתם בין הקופה למוסד, ויישומן הלכה ולמעשה.
במסגרת זו תעמוד לביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה פרשנותם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" לנפגע עבודה בנוגע לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה.
|
|
פסק דין: עב"ל 419-06 עורקבי נ' ביטוח לאומי | |
|
|
נילי ארד, רונית רוזנפלד
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| פס"ד תקדימי הכיר בטיפול ברפואה משלימה כטיפול רפואי |
| תגובות [ 2 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
|
|
|||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

