הוועדה לבחינת מינויים בשירות הציבורי בראשה עומד השופט (בדימ.) יעקב טירקל אישרה את מינויו של אלוף בני גנץ לכהונת הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, וזאת למרות עבירות בניה שביצע. "מדובר במועמד ראוי שיהיה בכוחו לשאת את המשא הכבד של התפקיד" - נאמר בהחלטת הוועדה.

הוועדה קובעת בחוות דעתה, כי גנץ מקרין יושרה מקצועיות ואמינות ואין בפגמים שהתבררו בפניה כדי לפוסלו מלכהן כרמטכ"ל. בהחלטתה מסתמכת הוועדה בין היתר על-חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שמאשר שאומנם גנץ ביצע עבירות בניה, אך אין בהן כדי לפוסלו מלכהן כרמטכ"ל. החלטת הוועדה התקבלה לאחר שקיימה פגישה (יום ד', 09.02.11) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר הביטחון אהוד ברק והתרשמה מכישוריו של גנץ לתפקיד, כפי שאלה הוצגו בפניה על-ידי נתניהו וברק. קדמה לשני אישים אלה הופעתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, שהרעיף שבחים על גנץ ואמר כי מדובר בקצין וג'נטלמן.

האישור - יום לפני פרישת אשכנזי

חוות דעתה של ועדת טירקל תובא בפני הממשלה שתתכנס לישיבה ביום ראשון הקרוב (13.02.11). חברי הממשלה יתבקשו לאשר את מינויו של גנץ לרמטכ"ל, וזאת יום אחד בלבד לפני שהרמטכ"ל הנוכחי, גבי אשכנזי, מסיים את תפקידו.

ועדת טירקל דנה בישיבתה בחמש תלונות שהוגשו בפניה וקבעה את עמדתה לגבי כל אחת מהן:

• הרחבת הבית שלא כדין - בשנת 1999 הרחיב גנץ את ביתו בראש העין ב-60 מ"ר - מ-120 מ"ר ל-180 מ"ר. לטענתו, הוא קיבל אישור עקרוני להרחבה והוא משלם כיום מיסי ארנונה לפי 180 מ"ר. ואולם, על-פי ועדת התכנון והבניה, גנץ הרחיב את ביתו באופן משמעותי בטרם קיבל אישור בניה כדין. גנץ התחייב בפני הוועדה כי הוא עושה ויעשה את כל הדרוש "להסדרת העניין". בחוות דעת היועמ"ש נאמר כי גנץ הודה שבנה תוספת של עשרות מטרים לביתו למרות שלא ניתנו לכך היתרי בניה. על-אף הודאתו, כאמור, קובע היועמ"ש כי אין בכך כדי לפוסלו;

• בנה מרפסת בשטח הציבורי - גנץ בנה מרפסת בשטח של כ-20-15 מ"ר שפלשה לשטח הציבורי, ללא היתר ועיבד שטח ציבורי כגינה פרטית במשך השנים 2010-1994. גנץ הרס את המרפסת רק לאחר שנתפס בקלקלתו, ולאחר שעיריית ראש העין התריעה כמה פעמים על הבנייה הבלתי חוקית, ולאחר שפרשת אלוף יואב גלנט פרצה לכותרות. התלונה נגדו הוגשה עתה על-ידי המטה למען ארץ ישראל. בחוות דעת היועמ"ש נאמר, כי מרפסת העץ שבנה גנץ בחצר ביתו עמדה על תילה כמה חודשים בלבד, והוא - גנץ, פעל להורסה קודם שהופעלו נגדו סנקציות משפטיות. גירסת היועמ"ש עומדת בסתירה לעובדות בפרשה זו;

• הטבות חריגות בשכר דירה - גנץ קיבל ממערכת הביטחון הטבות חריגות בשכר דירה, בזכות, כביכול, תפקידו הצבאי - עת עבר לתפקיד מפקד פיקוד הצפון. בבדיקה שבוצעה בזמנו על-ידי הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדדבליט נקבע כי אלה שולמו לו באופן בלתי תקין ולמרות שלא היה זכאי לכך, אך לא הוטלה אחריות אישית על גנץ. בחוות דעתו קובע היועמ"ש, כי במעשיו של גנץ לא נפל פגם פלילי או התנהגות בלתי כשרה, שכן ההטבות אושרו לו בזמנו על-ידי דרג בכיר;

• נסיבות מותו של החייל מדחת יוסף - הוועדה דנה בתלונה לפיה גנץ אינו ראוי לפקד על צה"ל, מחמת מעורבותו כמפקד אוגדת יהודה ושומרון בנסיבות מותו של החייל סמל שני מדחת יוסף שנפצע בקבר יוסף בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה ומת מאיבוד דם. הוועדה בדקה סוגיה זו וקבעה, כי אין בכך כדי להטיל דופי בגץ ואין לפסול את מינויו. הוועדה קובעת כי גנץ לא היה הדרג הפיקודי הבכיר וכי האירוע התרחש תוך-כדי מבצע צבאי שהיה כרוך בשיקולים מבצעיים ומדיניים;

• אחריות לכשלים במלחמת לבנון השניה - בפני הוועדה הוצגה תלונה שהגישה קצין מילואים ששירת עם גנץ, לפיה גנץ אחראי אישית לכשלים מסויימים במלחמת לבנון השנייה. הוועדה דחתה גם תלונה זו.

כאמור, ועדת טירקל אישרה את מועמדות גנץ לתפקיד הרמטכ"ל, וזאת על-אף המידע שהובא בפניה לפיו ביצע עבירות בניה, וכי הרחבת ביתו שבוצעה באופן בלתי חוקי טרם הוכשרה חוקית.