ביהמ"ש: אין מקום לברר תביעות של תושבי הרצועה

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר, מוצא (15.4.12) שורה של נימוקים, המצדיקים דחיית תביעות של תושבי רצועת עזה על נזקים שנגרמים להם בפעולות של צה"ל נגד גורמי טרור. לדברי פרידלנדר, על הנפגעים להפנות את טרונייתם לכתובת הנכונה - הערבים ומשטר החמאס.

פרידלנדר דחה תביעה שהגישו שני בעלי לולים על הריסת לוליהם במסגרת פעילות של צה"ל נגד מנהרות, שעל-פי המידע המודיעיני שבידיו נחפרו מתחת ללולים. תחילה הוא קובע, כי מדובר בפעולה מלחמתית, ולפיכך עומדת למדינה החסינות המוחלטת מפני תביעות נזיקין בגינה. עוד דחה פרידלנדר את הטענה לפיה המדינה חייבת בתשלום פיצוי משום שפעלה ברשלנות, באומרו שהתובעים לא הציגו שמץ ראיה לרשלנות שכזו. להפך: צה"ל הוכיח שהפעילות הייתה חיונית ומוצדקת, כדי למנוע את הסיכון הביטחוני החמור הגלום במנהרות.

מכאן עובר פרידלנדר לדון בהגנות נוספות שיכולות לעמוד למדינה בתביעה זו ובדומותיה. בין היתר הוא אומר, כי מדינות בהן נהוג הכלל של "מעשה מדינה" (וישראל איננה ביניהן), פטורות מלפצות אזרחים של מדינות זרות על נזקים שגרמו להם. עוד הוא אומר, שלכאורה אין מקום כלל לדון בתביעות של תושבי רצועת עזה, בהיותם נתיניה של ישות המהווה "מדינה שהיא אויב". פרידלנדר מעיר, כי די היה בטענה זו כדי לדחות את התביעה, אך המדינה ("משום מה", כלשונו) בחרה שלא להעלות אותה. הוא מסכם נקודה זו באומרו, שהכלל היהודי "ואהבת לרעך כמוך" התקבל ככלל משפטי, בעוד הכלל הנוצרי "אהבו את אויביכם" לא זכה למעמד כזה.

עוד מתייחס פרידלנדר לאפשרות של חיוב המדינה בתשלום פיצוי בדומה לפיצוי שעליה לשלם בגורמה נזקים אחרים, כגון הפקעת קרקעות. מסקנתו היא, כי הפרט יזכה בפיצוי במקרה בו הציבור מרוויח מן הנזק שנגרם לו, בעוד שבהעדר רווח שכזה - יהיה על הניזוק להוכיח רשלנות של המדינה כדי לזכות בפיצוי. לדבריו, בכל מקרה - אין לצפות ממדינה לפצות את אזרחיה של מדינה הנמצאת איתה במלחמה.

בהתייחסו להיבטי המשפט הבינלאומי קובע פרידלנדר, כי פעילות צה"ל הייתה מוצדקת משום שהיה צורך אמיתי וחיוני להרוס את המנהרות. הנזק לרכוש היה צפוי ומידתי, והיה צידוק להרוס את הלולים אגב הריסת המנהרות. "תקנתם של אזרחים תמימים, שנפגעו מפעולה צבאית של המדינה היריבה - היא בתגמולים מידי מדינתם-שלהם", הוא מוסיף. פרידלנדר מציין עוד, כי מתן פיצוי בנסיבות שכאלו יעודד עוד יותר ארגוני טרור לפעול מתוך אוכלוסיה אזרחית, ובכך תיפגע יכולתה של המדינה להגן על עצמה. התובעים חויבו לשלם למדינה הוצאות בסך 50,000 שקל.