לקראת הגעתו לנקודת ההחלטה בנוגע לרמטכ"ל שיחליף את גבי אשכנזי, היה לאהוד ברק ברור שיש שלושה מועמדים שאותם הכיר היטב: סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ; מפקד פיקוד הצפון, אלוף גדי איזנקוט; ומפקד פיקוד הדרום, אלוף יואב גלנט.

בפגישות עם נציגי משרד מבקר המדינה אמרו שלושה מבין חמשת האלופים שהתמודדו על תפקיד הרמטכ"ל - גנץ, איזנקוט ואבי מזרחי - כי היו שמועות שמתנהל קמפיין מאורגן למינוי גלנט לרמטכ"ל הבא עוד בטרם פרסום מסמך הרפז. מזרחי סיפר, כי גלנט ביקר בבסיסי צה"ל עוד בטרם הוכרז על מינויו, וכי בכך הכין את עצמו לתפקיד.

גנץ קבל בפני אשכנזי על הדברים שמתרחשים סביב ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל, ואז הראה לו אשכנזי את מסמך הרפז. לדברי גנץ, הוא העלה את טענותיו גם בפגישה עם ברק, לרבות את ההכפשות כלפיו (גנץ). ברק מצידו אמר, כי לא הבטיח לגלנט דבר. הוא ציין, כי סיפרו לו שגלנט התנהג כאילו הוא רמטכ"ל, והוא לא ראה בזה דבר בעייתי. לדבריו, נראה היה שגלנט חש שעשו לו דה-לגיטימציה ולכן פעל כפי שפעל. לדברי גלנט, אף אחד לא הבטיח לו שיהיה רמטכ"ל, אך הוא בנה עצמו לאפשרות שימונה לרמטכ"ל.

משרד המבקר קובע: לא נמצאו תימוכין לטענה, כי בחירתו של גלנט לרמטכ"ל נקבעה על-ידי ברק חודשים מספר לפני שהחל לראיין את המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 בתחילת אוגוסט 2010, וכי גלנט קיבל הבטחה שיהיה הרמטכ"ל כבר בתחילת שנת 2010. עם זאת, בקרב קצינים בכירים השתרשה הערכה או תובנה, כי לגלנט מובטח תפקיד הרמטכ"ל, והם פירשו כך את דפוסי התנהגותו.