ח"כ זהבה גלאון הניחה (3.11.03) על שולחן הכנסת הצעת חוק , לפיה רשאי גורם משדר לצלם, להקליט או לשדר דיון המתנהל בדלתיים פתוחות בבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
על-פי הצעת החוק, יוסף סעיף 70א' לסעיף 70(ב') לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, לפיו ההיתר יינתן בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון אשר יקבעו כללים והנחיות לביצוע הסעיף.
סעיף 70(ב') קובע: "לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט". הנוהג הוא, כי בתי המשפט אינם נוטים ליתן אישורים כאמור, והסיקור של הליכים משפטיים הוא מטעם העיתונות הכתובה.
לדעת גלאון, סוגיה זו של שידורי התקשורת האלקטרונית מאולמות בתי המשפט מצריכה לאזן בין ערכי יסוד שונים, זכות הציבור לדעת ופומביות הדיון מחד, ושמירת טוהר ההליך השיפוטי, ענייניותו וכבודם של בית המשפט והצדדים, מאידך.
שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, מינה ועדה ציבורית מיוחדת בראשות שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, שהתבקשה לבחון מרכיבים שונים בסוגיה זו. כך למשל, ניסיון לשדר ולצלם לתקופה קצובה, השפעת השידור הציבורי על מהלך הדיון וכללים שנועדו להבטיח את ההליך השיפוטי בנהלו לצד מהלכים טכניים.
הוועדה מצויה כעת בעיצומה של עבודתה, והיא עתידה להגיש את הדוח וההמלצות בזמן הקרוב. הוספת הסעיף לחוק, מציעה לאפשר, גם בישראל, לערוך ניסוי ובו יתקיימו שידורים אלקטרוניים של הליכים המתנהלים בבית משפט. הניסוי ייערך לגבי הליכים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, ערכאה שאינה שומעת עדים ודנה בעניינים חוקתיים ומנהליים שיש בהם עניין לציבור.
השידור יצריך בקשה, ובית המשפט יוכל לשקול אם ראוי שלא לקיימו. הניסוי ייערך במשך שנתיים ובתום אותה תקופה יוגש לכנסת (ועדת חוקה, חוק ומשפט), על-ידי שר המשפטים, דין וחשבון שיבחן את השפעות הניסוי על ניהול ההליך ועל הציבור, והכנסת תוכל להאריך את הניסוי בשנה נוספת.
הצעת חוק דומה הוגשה על-ידי חברי כנסת בכנסת ה-15, אך אז היא נדחתה.
