השופטת בדימוס דליה דורנר, שדנה בעניינו של ג'ון דמיאניוק בבית המשפט המחוזי, סבורה עדיין שהוא היה איוון האיום ממחנה טרבלינקה - אם כי מסכימה לחלוטין עם החלטת בית המשפט העליון לזכותו מחמת הספק.

דורנר הייתה שופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים כאשר הייתה חברה בהרכב במשפט דמיאניוק, לצידם של השופטים דב לוין וצבי טל, ומאוחר יותר מונתה לבית המשפט העליון. היא דיברה (יום א', 22.9.13) במפגש שופטים בדימוס בפסטיבל מספרי סיפורים בגבעתיים.

לדברי דורנר, מאחר שבעלה הוא מילדי טהרן ואביו נרצח בשואה, היה לה קשה לשבת במשפט דמיאניוק ו"היה מאוד לא קל להביא את זה הביתה". עוד אמרה, כי באופן עקרוני היא מתנגדת לעונש מוות, אך במשפט דמיאניוק הסכימה שזהו העונש הראוי לו. "לפחות מבחינה הצהרתית אתה אומר: בן מוות האיש הזה. אחר כך נראה מה יהיה" - רמזה לאפשרות של הקלה בעונש או חנינה.

בנוגע להכרעה בתיק אמרה דורנר: "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם מאפשר להגיש מסמכים שמקורם לא ידוע. בערעור הוגש מסמך כזה שהגיע מבריה"מ, ולפיו איוון האיום היה אדם אחר לגמרי שכבר הוצא להורג. לאור זאת בית המשפט העליון אמר בצדק גמור שיש ספק.

"אני מאוד גאה בבית המשפט העליון היהודי של מדינת ישראל שכך החליט, וגם אני הייתי מחליטה כך. במשפט אייכמן טען הסניגור, כי שופטים יהודים לא יכולים להיות אובייקטיביים בנוגע לשואה, ופסק הדין הזה הוכיח את ההפך".

עם זאת, הדגישה דורנר: "באופן פרטי אין לי שום ספק שדמיאניוק היה איוון האיום, וכך גם חושב חברי צבי טל; דב לוין נפטר. יחד עם זאת, משפט הוא משפט, וכאשר נכנסת ראיה שיוצרת ספק - אתה חייב לפעול בהתאם".

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, הדסה אחיטוב-הרטמן, סיפרה בהקשר זה, כי כאשר התמחתה בבית המשפט העליון, זיכה הנשיא יואל זוסמן משיקולים משפטיים נאשם ברצח למרות שהיה משוכנע באשמתו. כאשר יצא הנאשם ואמר "תודה, אדוני", המשיכה, השיב לו זוסמן: "צא מכאן, רוצח. לא תמיד המזל ישחק לך".

השופטת המחוזית בדימוס עדנה קפלן-הגלר ושופט השלום בדימוס דוד מועלם הדגישו, כי כאשר סניגור יודע שמרשו אשם - אסור לו לקרוא לו להעיד, משום שבכך הוא מסייע במישרין למסירת עדות שקר. עם זאת, גם במקרה כזה על הסניגור לעשות את המירב עבור לקוחו, ציינו.