"העובדה שהצ'קים שכביכול נתן שמואל דכנר ליוסי לא נמצאו, היא מעוררת תמיהה. אין ספק שיוסי אישר בחקירתו במשטרה שקיבל את הצ'קים. אין ספק שבעדותו הוא הכחיש את זה. אני לא יודע מה היה ביניהם. דבר אחד אני יודע: שיוסי הכחיש באופן חד-משמעי כל קשר וידיעה שלי ואמר ששמי לא הוזכר בשום דרך שהיא. כל היתר - מי משקר, כמה משקר, למה משקר - אני לא יכול להגיד".

כך אומר (יום ג', 1.10.13) אהוד אולמרט בעדותו במשפט הולילנד, בהמשך התייחסותו ל-500,000 השקלים שנתן דכנר לאחיו, יוסי אולמרט. לדברי אולמרט, הוא אינו יודע כיצד נוצר הקשר בין השניים, וייתכן שהיה זה אברהם נתן (לשעבר נציב שירות המדינה, שעבד אצל דכנר) שאמר לדכנר שיוסי שרוי במצוקה. "זו המסקנה ההגיונית היחידה שיכולתי להגיע אליה. ברור לחלוטין שלא הייתי מעורב ולא ידעתי", הוסיף.


"שיטה הרבה יותר מסועפת"


הסניגור, עו"ד רועי בלכר, שאל מדוע דכנר נתן כסף ליוסי וכיצד ייתכן שדכנר לא שוחח עימו בנושא. בהקשר זה הזכיר בלכר, כי בשני מקרים אחרים אמר דכנר במשטרה, שהוא נתן כספים בדמות "שלח לחמך" בלי לדבר עם המקבלים. אחד מהם היה 400,000-300,000 שקל שלטענתו נתן ליאיר פרץ למימון הגנתו של אריה דרעי, והשני - 50,000 שקל (כל אחד) לרוחמה אברהם ויולי נודלמן.

אולמרט השיב: "מאוד יכול להיות שהוא שלח את לחמו על פני המים, בתקווה שיום אחד ימצאהו. שאולי יום אחד יוסי יבוא אלי ויגיד: איזה פרויקט נפלא הוא הולילנד. זו הייתה שיטה הרבה יותר מסועפת, שבמסגרתה לא טרחו לבדוק האם הייתי בארץ [ביום בו לטענת דכנר נפגש עימו]. למה דכנר שכר את שירותיו של אורי מסר? למה הוא שכר את שירותיו של אלי זהר בפרשת הזרע? היות שלא הייתה לו גישה ישירה אלי, שהוא מעולם לא העז לרמוז לי בשום דרך על הדברים שהוא סיפר".

השופט דוד רוזן: "גם התביעה סבורה שהפניות למסר וזהר היו לשם כך. אבל לא זו השאלה. אנו חוזרים להתקפה על התביעה, שהיא מיותרת לחלוטין והיא זרה, ואני מציע לאדוני לא לחזור עליה". בלכר: "אני לא אוהב התקפות על התביעה, אבל אף אחד לא יתן להם קרדיט על אי-הבדיקות". רוזן: "יושבים פה מיטב עורכי הדין שלא יחסכו מהתביעה מילה של ביקורת. אני לא צריך לשמוע את זה מהנאשם".


"משמעות נוראית"


בלכר שאל מדוע יוסי הסכים לקבל את הכספים, כאשר היה לו ברור שהדבר יזיק לאולמרט. הוא השיב, כי היה זה על-רקע מצוקתו הקשה של יוסי, כאשר הלה פעל "בצורה בלתי אחראית, בצורה מופקרת, שהוא היה חייב להניח שהיא עלולה לגרום לי נזק כבד ביותר. הוא הכחיש שידע על הולילנד; מי שהולך למשחקים באיצטדיון טדי לא יכול להגיד זאת. הוא כנראה היה במצב בלתי נסבל ועשה מעשה בלתי נסבל ובלתי נסלח, שהתוצאה שלו היא שאני צריך לעמוד ולהתגונן על כסף שהוא לקח. מהטעם הזה בדיוק הוא דאג להסתיר את זה, כי אם הייתי יודע - התגובה הייתה עלולה להיות קטלנית מבחינתו".

בלכר: "התביעה תטען שיוסי ניסה להגן עליך ולכן הסתיר את הקשר בחקירתו במשטרה וחזר בו בעדות". אולמרט: "יוסי ניסה להגן על עצמו בלבד. הוא גרם לי נזק רב ועלבון בל ישוער. יכולת לראות שאני משפיל את ראשי בזמן עדותו ומרגיש בושה גדולה מכל ההצגה הזאת". בלכר: "במה הוא ניסה להגן על עצמו?". אולמרט: "בכך שניסה להרחיק את עצמו מהודאתו, ביודעו מהי המשמעות הנוראית של הצעד שעשה על מעמדי ועלי. הוא תרם תרומה משמעותית ביותר לכך שאני עומד כאן היום כנאשם".


"תחושת כעס ומיאוס"


אולמרט אמר, שהנחה את לשכתו להפנות את כל הפונים בעניינו של יוסי, אל עו"ד רונן מטלון. רוזן: "למה? אדם במצוקה, אנשים טובים רוצים לעזור לו. למה אתה לא רוצה קשר? אזור סכנה, אני לא רוצה להתקרב אליו". אולמרט: "ידעתי מה תהיה התגובה - שאני שותף לעניין". רוזן: "אומרת התביעה, שאתה הפנית את יוסי לדכנר כי לא רציתי להיות מעורב - והנה אתה אומר: אני לאור לא יוצא. הנה עמדת התביעה מוכחת מהדברים שלך".

אולמרט: "קודם כל, העניין יצא". רוזן: "אנשים ידעו ב-2002 שהוא במצוקה, את זה אי-אפשר היה להרחיק. התביעה תטען, שהעדפת לסגור את זה דרך דכנר, כדי שלא יראו את טביעות אצבעותיך. והנה, זה מה שאתה עושה ב-2004". אולמרט: "התכנסנו כל בני המשפחה, עשינו מה שעשינו, הוצאנו הודעה לעיתונות שעזרנו בגבולות יכולתנו.

"בנוסף לכך הייתה תחושה מיאוס, כעס, עלבון בלתי נסבל, תחושת הבגידה שחשתי מההתנהגות הזו של אחי, שבמשך שנים עשה הכל כדי להסתיר את זה. היינו צריכים להתמודד עם הקשר עם אנשי העולם התחתון, ובזה לא הייתי מוכן להיות מעורב. אמרנו את זה ליוסי בצורה חד-משמעית: לא נשב עם המאיימים ולא נטפל בעניין. לכן דאגנו שמטלון יטפל בעניין והפנינו אליו את האנשים. בשום פנים ואופן לא הייתה הסתרה של מה שעשינו. לכן זה לא תואם את המסקנה שכביכול אפשר להגיע אליה".


בין טלנסקי לדכנר


לדברי אולמרט, הוא דחה הצעה של דוד קוליץ לסייע ליוסי, וכך גם אמר לאיש עסקים מוביל שהציע לכסות את כל חובותיו של יוסי. הוא התייחס ל-30,000 הדולרים שהעביר משה טלנסקי בנובמבר 2004 לחשבונו של יוסי: "לא הייתה שום בעיה שיעזור לו. לא היה לו שום קשר עסקי בארץ ולא היה בזה אבק פלילי. אני לא ידעתי על העניין הזה, למרות שיש מי שירצה להציג שיש פה שיטה שלי. מי שעושה את החיבור הזה, מעיד קודם כל על עולם הערכים של עצמו. מישהו שאין לו שום קשר אלי זה כמו מי שמנהל בירושלים פרויקט של מיליונים?".

רוזן: "אתה פנית לטלנסקי?". אולמרט: "לא". רוזן: "גמרנו". אולמרט אמר, כי טלנסקי הסתובב סביב לשכתו במשך 12 שנים, ו"מי מבין עובדי הלשכה יכול היה לדבר איתו על יוסי, או למי מהם יכול היה לפנות - אפשר לחשוב על כל מיני שמות של אנשים". הוא העלה את האפשרות שהייתה זו מתאמת הנסיעות לשעבר, רייצ'ל ריסבי-רז.

רוזן: "טלנסקי לא מכיר את יוסי, למרות שהוא לא מכיר אותו. יוסי מעניין אותו, כי הוא אח של אולמרט. משום מה הוא לא מדווח לך; אז למה הוא תורם? כדי להגיע אליך, הוא רוצה את קרבתך. יש פה מקום שהתביעה תגיד לי: הפנייה הזו מתיישבת עם סיפור יוסי-דכנר. זו הבעיה". אולמרט: "לא מדובר במישהו שהיה מנותק. הוא העביר סכומים משמעותיים מאוד במשך השנים, כולל תרומות של עצמו. הוא לא צריך לומר לי: תרמתי גם לאחיך. זה לא היה משהו חדש ויוצא דופן".

אולמרט אמר, כי לא היה מבקש להעביר כספים לבנק מזרחי, שהיה אחד הנושים הקטנים של יוסי. הוא אישר, כי לא ידע על מצבו של יוסי כלפי יתר הבנקים, ולכן אמר רוזן, כי אין זה סביר שיוסי הוא שנתן לטלנסקי דווקא את מספר החשבון בבנק מזרחי. אולמרט השיב, כי ייתכן שהיה קשר ישיר בין יוסי לטלנסקי.