"לפיד החביא מיליארדים ב-5 משרדים בשליטתו"

"בעוד שהמדינה מתעצלת בגביית חובות מחברות חזקות, היא מעלה מיסים ופועלת בנחרצות נגד חייבים-קטנים עד כדי עיקול. מתברר שהגירעון לא כה-ענק כפי שהילכו עלינו אימים, כי האוצר החביא, מיליארדי שקלים בסעיפים עלומים וללא סמכות" - כך אמר (יום ג', 24.12.13) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ח"כ אמנון כהן (שס).

לדבריו, "בזמן שיאיר לפיד שואל 'איפה הכסף?', הוא החביא מיליארדים ממנו בחמישה משרדים שבשליטת מפלגתו. סעיפים ללא פנים, ללא שם וללא שקיפות. סעיפי הרזרבה חייבים להיות שקופים ומפורטים". בדיון גילתה נציגת האוצר כי משרדה מתכנן לקצץ בחצי את גודל הרזרבות בתקציב, מ-5.5% לאחוז וחצי בלבד, כדי למנוע העלאת מיסים. כהן דרש כי העודפים שייווצרו מכך יועברו להגדלת סל התרופות ומשימות רווחה, ופנה למבקר המדינה יוסף שפירא לחקור את תהליכי עיצוב התקציב, ובעיקר את שינויי יעדי הגירעון תוך כדי התהליך.

ח"כ שאול מופז (קדימה), יוזם הדיון, סיפר כי למד את ספר התקציב "על כל סעיפיו - והתמקדנו ברזרבות של משרד האוצר. רזרבה נועדה לתת מענה להתייקרויות ולאירועים בלתי צפויים אך כיום גודלה החריג בעשרים השנים האחרונות. מתברר שבמקביל לגזירות ולקיצוצים שהוטלו על הציבור, הוכנה קופה קטנה-גדולה של 37 מיליארד שקל. בשום מסמך לא הוחלט על העלאת אחוזי הרזרבה, ואכן רוב מוחלט של רזרבת תקציבי משרדי הממשלה - עומדים על 3%".

ח"כ איציק שמולי (העבודה) הוסיף כי "האוצר עשה צחוק מחברי הכנסת ומנבחרי הציבור, במצעד של איוולת ורמיה. שר אוצר חדש מנסה להיות רובין הוד מודרני". חברתו לסיעה סתיו שפיר ציינה כי הרזרבות מתפקדות כתקציב-צללים, וכך גם חלק מההעברות התקציביות בוועדת הכספים, "הנובעות לא מצרכים-דחופים אלא מהחלטות ממשלה ישנות, כאשר האוצר מסתיר זאת במודע".

משה גפני (יהדות התורה), לשעבר יו"ר ועדת הכספים, שאל: "באיזה משטר אנו חיים, האם בו נבחרי הציבור מאשרים תקציב וסדרי עדיפויות, או שיש שלטון פקידים הקובעים זאת בעצמם בחדרי-חדרים". לדבריו, "התברר שיש המון-המון כסף שהאוצר לבדו יכול להחליט לאן ינותב, בלי שהכנסת תחליט", ואילו חברו לסיעה יעקב אשר הוסיף, כי "גודל הרזרבות מלמד שכל תרחישי האימה של האוצר על הגירעון הצפוי היו מטעות".

"מסורת בעייתית"

לעומתם ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) גוננה על האוצר, אך הודתה כי "שיטת הרזרבות המתנהלת כמסורת היא בעייתית, ויש מקום לשנות אותה לאחר שנים כה-רבות". היא קראה לצאת "מדיון פופוליסטי המנסה לצייר כי מדובר במצב חדש", והדגישה כי שר האוצר מתכוון לפעול לצמצום הרזרבות.

ואכן, יעל מבורך, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, הגיבה כי משרדה מתכנן לקצץ בחצי את גודל הרזרבות בתקציב, מ-3% לאחוז וחצי בלבד, כדי למנוע העלאת מיסים. לדבריה, רוב מוחלט של משרדי הממשלה מגיעים לביצוע של כמאה אחוז מתקציבם, והסיבה לגירעון-נמוך-מהצפוי היא עלייה מבורכת בהכנסות, בין היתר מרווחים-כלואים. מבקר המדינה יוסף שפירא ציין כי הגדלת הרזרבה ל-5%, כשהמשמעות היא מיליארדי שקלים, איננה שינוי מזערי, ולדבריו, משרדו יבדוק את הליכי עיצוב התקציב - והדבר יתבטא כבר בדוח הקרוב.